הקדשה: לרפואת אברהם חיים בן יונה
הרמ"א (או"ח סימן קפ"ז סעיף ד') כתב וז"ל: "ואומרים על הנסים בחנוכה ובפורים, קודם ועל הכל וכו'; ואם לא אמרו, אין מחזירין אותו. ומ"מ יוכל לאומרו בתוך שאר הרחמן, ויאמר: הרחמן הוא יעשה לנו נסים כמו שעשה בימים ההם וכו', והכי נהוג. ע"כ.
ותמהו הפוסקים (ישועות יעקב סימן תרפ"ד, שערי תשובה סימן קפ"ז סעי' ד'), הלוא הלכה פסוקה היא שאסור לבקש על מעשה נסים, וכפי ששנינו בברכות (נד.) היתה אשתו מעוברת, ואומר יהי רצון שתלד אשתי זכר, הרי זו תפלת שוא. ע"כ. צא ולמד ממעשה דרבא (תענית כד:) שהלקה אחד משום שבא על נכרית ומחמת כן נפטר האיש. ונשמע הדבר בבית שבור מלכא ורצה לצער את רבא על כך. אלם אמו הזהירתו לבל יתעסק עם היהודים כיון שכל מה שמבקשים מבורא עולם הוא נותן להם. וכהוכחה לכך הוצרך רבא להוריד גשמים בתקופת תמוז, וכמעט שהוזק מכך על ששינה את הטבע.
נמצא שאסור להטריח כלפי מעלה ולבקש דברים למעלה מן הטבע, ואם כן כיצד הותר בחנוכה לבקש "הרחמן הוא יעשה לנו ניסים"?
מתרץ הגאון רבי יוסף שאול נתנזון זצ"ל בספרו דברי שאול (דרוש לחנוכה), שכל האיסור נאמר רק לשאר ימות השנה, אז אסור לבקש על הנהגה ניסית, כי בזה הוא משדד בריאת שמים וארץ, אבל בימי חנוכה שכל העולמות מתנהגים בהנהגה נסית, ובימים האלו הנס הוא בטבע הבריאה, אם כן כשם שמבקש בכל השנה כולה על הטבע, כך בידו לבקש על הנס בחנוכה, ולכן אפשר להתפלל "הרחמן הוא יעשה לנו ניסים".
אך עדיין צריך ביאור במה שונה זמן חנוכה משאר ימות השנה שניתן לבקש על מעשה ניסים?
ישנה תופעה מעניינת והיא שכל העולם כולו סופר ספירה עשרונית, כלומר שישנם עשרה מספרים בסיסים וכל שאר המספרים הם כפולות שלהם, או הרכבה שלהם. ממתי החלה ספירה זו? מדוע לא סופרים חלק מהעמים בצורה ספירה אחרת? שאלה דומה ניתן לשאול על ימי השבוע מדוע אצל כל העמים השבוע הוא בן שבעה ימים, מדוע אין אצל חלק מהעמים שבוע בין שמונה או תשעה ימים.
אומר רבי יהודה הלוי בספרו הכוזרי כי שתי עובדות אלו מוכיחות כי העולם נברא מה' יתברך והוא קבע את הנחות יסוד אלו לאדם הראשון שיש עשרה מספרים ושבעה ימי שבוע וכל העמים קבלו דבר זה מאדם הראשון והעבירו זאת הלאה וזה לשון קודשו: "השמעת על אומה החולקת בדבר השבוע הידוע לכולנו המתחיל ביום ראשון ונשלם ביום השבת? וכיצד הודו בזה אנשי סין ואנשי איי המערב (הרחוקים) האם הייתה בזמן מן הזמנים התחלה לדבר בצבור (שהתאסף) ובהסכמה כללית? (ודאי שלא, אלא) סבת הדבר בהיות כל האנשים בנים לאדם או לנח או לאיש אחר וקביעת השבוע נמסרה להם בקבלה מאביהם הראשון… וכן גם הספירה העשרונית הסכימו עליה כל בני האדם מן המזרח ועד למערב כי אי זה טבע הביאם להתעכב בספירה דוקא לידי המספר עשר אין זאת כי אם מקבלת הספירה (העשרונית) מן האיש הראשון שהתחיל בה (שהוא אדם הראשון שקיבל דברים אלה מה').
לאחר שבארנו כי ישנם עשרה מספרים בדווקא מובנת יותר מהי "תורת המספרים" למהר"ל מפראג.המהר"ל מפראג ביאר כי לכל מספר ישנו משמעות מיוחדת המיחדת אותו בדווקא. כלומר כל מספר מבטא רעיון רוחני מסויים ורעיון זה יבא לידי ביטוי בכל פעם שניפגש עם מספר זה.
המספר שבע מייצג את שלמות הטבע ישנם שבעה מימדים לעולם (ששה מימדים מעלה מטה מזרח מערב צפון דרום ונקודת המרכז היא המימד השביעי). מחזוריות הזמן נעה על ציר המספר שבע כפי שמצינו שהעולם נברא בשבעה ימים ללמדך כי שלמות טבע העולם הוא במספר שבע, ישנם שבעה ימים בשבוע, וכל שבע שנים שמיטה כל שבעה שמיטות יובל וכו'. שבעת ימי המשתה שעושים לחתן וכלה ולהבדיל שבעת ימי אבלות לאחר שיהודי נפטר, על הדברים הללו הם עניינים טבעיים ודברים הרגילים בחיי האדם ולכן נקבעו במספר שבע, כדברי הרמב"ם (הלכות אבלות פרק א הלכה א) "ומשה רבינו תקן להם לישראל שבעת ימי אבלות ושבעת ימי המשתה".
לעומת זאת המספר שמונה מסמל את מעל הטבע, ולמשל מצות ברית מילה נתקנה ביום השמיני כיון שהיא מעל הטבע, איזה אדם בעולם יסכים לקחת את בנו שרק עתה נולד לו ולהכניס אותו לסכנת חיים?! וכך מבאר את הדברים המהר"ל מפראג בספרו גבורות ה' (עמוד קנ"א) וז"ל: "שמעון התימני אומר בזכות המילה נבקע הים (ילקוט שמעוני רמז רל"ג) פי', כי המילה שנתן הקב"ה לישראל היא מדרגתה על הטבע, ולפיכך המילה היא בשמיני כי ז' ימי בראשית הם ז' הימים של הטבע בי בז' ימים נברא עולם הטבע אבל השמיני הוא על הטבע כי לפי הטבע יש לו להיות ערל שהרי האדם נולד ערל והמילה היא על הטבע ולפיכך המילה היא שבקע הים שהיא על הטבע".
זה ההבדל בין עם ישראל לאומות העולם, לכן יש שבעים אומות העולם סובב את המספר שבע, להורות שהם כפופים תחת הטבע לעומת עם ישראל שהנהגתם היא על טבעית. עוד בלידתו של עם ישראל הוברר כי עם ישראל אינו נמצא במסגרת הטבע שכן אברהם אבינו אבי האומה הישראלית – אסטרולוג היה, וראה כי לפי מהלך תנועת הכוכבים אינו אמור להביא בן לעולם ואמר לו ה' כי אינו צריך להסתכל בכוכבים שכן הנהגתו שלו ושל זרעו עם ישראל היא מעל המזל: אמר רב יהודה אמר רב מניין שאין מזל לישראל שנאמר "ויוצא (ה') אותו (אברהם) החוצה" אמר אברהם לפני הקדוש ברוך הוא רבונו של עולם בן ביתי (אליעזר עבדי)יורש אותי? אמר לו לא כי אם (בן) אשר יצא ממעיך (ירש אותך) אמר לפניו: רבונו של עולם נסתכלתי באיצטגנינות (במזל) שלי ואיני ראוי להוליד בן אמר ליה צא מאיצטגנינות שלך שאין מזל לישראל".
מהתורה יש שלשה רגלים – פסח, שבועות וסוכות, וחכמים הוסיפו עוד שני חגים – חנוכה ופורים. ומבואר בספרים הקדושים שהמועדים מדרבנן הם כנגד החגים מהתורה. חנוכה, יש לו קשר מהותי לסוכות ופורים יש לו קשר מהותי לשבועות ולעתיד לבוא ביום שניגאל יקבע חג נוסף בתשעה באב שהוא בעצם קשור לגאולה של פסח (ולכן יום תשעה באב חל באותו יום בשבוע שחל יום טוב ראשון של פסח). ומה הקשר בין סוכות לחנוכה?
אלא חנוכה הוא בדיוק שבעים יום אחרי סוכות. ובסוכות כתוב שהיו מקריבים שבעים פרים כנגד אומות העולם. כך גם אחר יום טוב ראשון של סוכות, כעבור שבעים יום בדיוק, מגיע חנוכה, השבעים שהוא בחינת טבע הוא כנגד אומות העולם ואחר שבעים יום בא חנוכה שהוא המספר שמונה שמסמל את מעל הטבע, ומסמל על עליונותם של עם ישראל מול אומות העולם.
הסיבה להבדל בין אומות העולם לעם ישראל, אומות העולם רואים בכל דבר טבע, אינם מאיני בהנהגה אלהית, מחמת כן ההנהגה עמם היא בהתאם ואינם זוכים להנהגה אלהית. וזו הסיבה שהמציאו היוונים את המדע, כדי לתת הסברים טבעיים לכל דבר שקורה בעולם, וכך להסתיר שאין הנהגה אלהית.
למשל, במסכת סוכה (כט.): "תנו רבנן: בשביל ארבעה דברים חמה לוקה: 1) על אב בית דין שמת ואינו נספד כהלכה; 2) ועל נערה המאורסה שצעקה בעיר ואין לה מושיע; 3) ועל משכב זכור; 4) ועל שני אחין שנשפך דמן כאחד. ובשביל ארבעה דברים מאורות לוקין: 1) על כותבי פלסתר (שטרות מזויפין); 2) ועל מעידי עדות שקר; 3) ועל מְגַדְּלֵי בהמה דקה בא"י; 4) ועל קוצצי אילנות טובות". ולכאורה, מה הקשר בין ליקוי חמה לבין אותם ארבעה דברים שנמנו ע"י הברייתא? וכבר כתב רש"י: "לא שמעתי טעם בדבר". באו חכמי יון ונתנו לכך הסבר מדעי שכן ההסבר המדעי לליקוי המאורות ידוע: כאשר השמש והירח וכדור הארץ נמצאים בקו ישר, אם הירח נמצא בין כדור הארץ והשמש, מתרחש ליקוי חמה, ואם כדור הארץ נמצא בין השמש לירח, מתרחש ליקוי לבנה. ההסבר הוא גיאומטרי, ומדוע חז"ל נותנים הסברים מוסריים? וכבר המהר"ל בספרו באר הגולה עומד על שאלה זו ולא כאן המקום להרחיב בה, אבל אנחנו רואים בכל דבר טבעי שהוא בעצם על טבעי, לעומת הגויים שרואים בכל דבר הסבר טבעי ומדעי.
עם ישראל אשר רואים בכל דבר את הנהגתו יתברך זוכים להנהגה על טבעית, בשונה מהגויים הכפופים לטבע.
בחג החנוכה מתגלה ההנהגה העל טבעית שקומץ קטן של יהודים מנצח את הצבא האדיר של יוון, נרות החנוכה פותחים את עיננו להכיר שעם ישראל אינו כפוף לטבע, ההנהגה עמנו היא על טבעית, וכשיהודי מגיע להכרה גבוהה זו וכרבי חנינא בן דוסא שאמר: "מי שאמר לשמן שידלק יאמר לחומץ שידלק" (תענית כה:), על ידי כך זוכה היהודי להנהגה על טבעית, כי עבורו אין הבדל בין טבע לנס, הכל מאיתו יתברך, וממילא הוא יכול לבקש אף על הנהגה ניסית.