הקדשה: שלום בן גילה לרפואה שלימה
שני אישים בעלי רקע שונה לחלוטין נפגשו לפני כ-350 שנה באחת מתחנות חייהם. אישים אלה היו אוליבר קרומוול ורבי מנשה בן ישראל. קרומוול היה מנהיגה הזוהר של המהפכה הפיוריטנית בבריטניה, ששאבה את השראתה מן התנ"ך. רבי מנשה בן ישראל, בן משפחת אנוסים מפורטוגל שנמלטה להולנד, היה רבה של אמסטרדם. הראשון – מצביא נועז, שכל אחד מחייליו נשא בתרמילו את ספר התנ"ך. השני – רב נערץ ורחב אופקים, השולט ב-14 שפות, סופר פורה ודיפלומט לעת מצוא, מקובל על מלכי אירופה ונערץ על ידי אינטלקטואלים נוצרים בארצות רבות.
מאורעות התקופה הסוערת זימנו יחד את קרומוול ואת רבה של אמסטרדם לפגישה בלונדון.
אירופה היהודית בוססה בדם. הקנאות הקתולית הדליקה מדורות "אוטו-דה-פה" בספרד ובפורטוגל. האינקביזיציה הטילה את חיתתה על הכול. פליטים יהודים רבים הגיעו אל קהילות החופש באמסטרדם, בליוורנו ובהמבורג. באותה העת עצמה השתוללו במזרח אירופה כנופיות הקוזקים של חמלניצקי, שזרעו הרג וחורבן בקהילות פולין ואוקראינה. גם משם נמלטו אלפים רבים אל המערב.
רבי מנשה בן ישראל חיפש "מרחב מחיה" חדש לשיקום העקורים. באנגליה של קרומוול נשבה רוח של סובלנות יחסית, למרות הנוקשות הדתית הנוצרית.
תוצאותיה של הפגישה הכזיבו. אומנם קרומוול עצמו הסכים לבטל את צו הגירוש שהוצא באנגליה נגד היהודים בשנת 1290, אך הוא לא הצליח להעביר החלטה חיובית בפרלמנט בענין זה. הדעות הקדומות והפחד העמום מפני יהודים גברו על דרישתו של השליט.
למרות שצו הגירוש העתיק לא בוטל עדיין רשמית. השלטונות העלימו עין מהתישבות יהודית באנגליה למרות האיסור הרשמי. אך רבי מנשה בן ישראל רצה "הצהרת זכויות" של השלטון כלפי היהודים.
למרות כל אמצעי השכנוע היא לא ניתנה. רבי מנשה בן ישראל שב להולנד מלא אכזבה, שם נפטר בלב שבור, תוך תחושת כשלון.
לאחר מותו של קרומוול בשנת 1658, החלה באי הבריטי מלחמה כללית. בשנת 1660 עלה צ'רלס סטיוארט על אנגליה בחוף דובר וכבש את הארץ. כל חוקי העבר בן עשרים השנה בוטלו מבלי להותיר שריד. בלב היהודים עלה חשש שמא היתר הישיבה הבלתי רשמי שניתן להם על ידי קרומוול, יבוטל אף הוא. אולם באופן מפתיע לא בוטלה זכות הישיבה. הישועה ליהודים הנודדים והנרדפים נבעה דווקא מאותו אירוע שרבי מנשה בן ישראל ראה בו את כשלונו.
אילו היתה רשות הישיבה נקבעת רשמית בחוק, אין ספק שהיא היתה מתבטלת מיידית עם החזרתה של המלוכה לאנגליה, וליהודים היה צפוי גירוש חדש! אולם מכיוון שלא היתה כל פעולת חקיקה פרלמנטרית, לא היה את מה לבטל.
*
זהו סיפור לדוגמה של ארוע המדגיש את מגבלות פעולותיו של האדם ואת דרכי ההשגחה האלוקית החופפות על כל מעשי בני האדם.
נוכחים אנו לדעת שיש נעלם מאחורי הפרגוד. זוהי ההשגחה העליונה הטווה חוטים והמדפדפת דפים בספר ההיסטוריה, הרחק הרחק מעבר לאופק האנושי.
פרשיית מכירת יוסף למצרים עטופה ברצף ארועים של השגחה פרטית. ה' הוביל את המאורעות הסתומים בעינינו לקראת מימוש התוכנית האלוקית שהביאה לירידת עם ישראל למצרים. נביא במסגרת זו שלושה אירועים שאירעו באותו פרק, וכולם מכריזים כי יש בורא המוביל את העולם אל תכליתו, ורק מכוחו העליון מתגלגלים גלגלי הזמן.
התגלמותה הראשונה של תובנה זו באה לידי ביטוי בסיפור הבא המובא בתורה: "וימצאהו איש והנה תועה בשדה, וישאלהו האיש לאמר מה תבקש. ויאמר את אחי אנכי מבקש, הגידה נא לי איפה הם רועים. ויאמר האיש, נסעו מזה, כי שמעתי אומרים נלכה דותינה. וילך יוסף אחר אחיו, וימצאם בדותן" (בראשית ל"ז, ט"ו-י"ז).
על קטע זה ניתן, לכאורה, לשאול: לשם מה זקוקים אנו לדעת, שיוסף הלך תחילה לשכם, ושם לא פגש את אחיו, ובעזרתו של אדם מסויים שנקרה בדרכו – הוא הגיע לבסוף לדותן?
ההסבר הוא שההשגחה העליונה היא זו ששולחת את יוסף, ולאו דוקא לצורך מסירת פריסת שלום מאחיו, אלא לצורך שונה: להגשים את הגזירה שנאמרה לאברהם אבינו שנים רבות לפני כן בברית בין הבתרים: "ידוע תדע כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם, ועבדום ועינו אותם ארבע מאות שנה" (בראשית ט"ו, י"ג). יעקב ויוסף אינם מודעים ברגע זה לעובדה, שהם משמשים כלי ביד ההשגחה העליונה ומשרתים את תחילתו של תהליך היסטורי גדול המוביל להתהוותו של עם ישראל.
לו לא פגש יוסף את האיש שנקרה בדרכו – היה כנראה חוזר אל אביו ומתנצל על כישלון השליחות. במקרה זה לא היה מתבצע התכנון האלוקי, שאמור היה להוריד את יוסף למצרים, ומאוחר יותר את יעקב ואת כל ביתו. כדי להצליח בתהליך "הושתל" איש בדרכו של יוסף (היה זה המלאך גבריאל!), והוא סיפק את המידע הנדרש והנחה אותו אל האחים.
כעבור שנים רבות, לאחר שיוסף שימש כשליט עליון על ארץ מצרים ונפגש מחדש עם האחים, הוא מבטא את מחשבותיו: "ועתה לא אתם שלחתם אותי הנה, כי האלקים", הסיבה היא: "לשום לכם שארית בארץ, ולהחיות לכם לפליטה גדולה" (בראשית מ"ה, ד'-ח'). הדבר תואם את דבריו של שלמה המלך: "מה' מצעדי גבר, ואדם מה יבין דרכו" (משלי כ', כ"ד), לאמור, צעדיו, הליכותיו ותנועותיו של האדם – מכוונים ומנותבים בידי ה'.
עיני אדם אינן רואות את הכוח האלקי המכוון את כל הצעדים. לעתים נדמה לאדם שהוא פועל באופן עצמאי, כמחליט וכמבצע. אך חכמי ישראל האירו את עינינו לראות את היקפה של המעורבות האלקית בכל מעשי האדם ואת עוצמתה של ההשגחה הפרטית.
*
מקרה נוסף של השגחה פרטית בפרשתנו מוכיח שהקב"ה מחשב את כל מהלכי העולם בדקדוק נפלא עד לפרטים הקטנים. אפילו צער מועט שלא מגיע לאדם – לא יגיע אליו. הכל בא בחשבון מדוקדק.
אחי יוסף מכרוהו לאורחת ישמעאלים שירדה למצרים: "וגמליהם נושאים נכאת וצרי ולוט" (בראשית, ל"ז, כ"ה). היתה זו תופעה חריגה, שכן דרכם של הערבים לשאת עטרן ונפט, המדיפים ריח רע. והנה, באותו יום שם ה' בליבם לשאת בשמים למכירה, והכל כדי שלא יצטער הצדיק מריח רע.
בנקודה זו מונח עיקרון עמוק בהבנת הדרך שבה מנהיג ה' את עולמו. עשרים ושתים שנה היה יוסף מנותק מאביו ומכל משפחתו, כשהוא מיטלטל בנכר בין זרים. שנים רבות הוא ישב בבית הסוהר. היו אלו חיים קשים של בדידות, צער ונסיונות. נשאלת השאלה: מה מעלה או מורידה העובדה שבזמן הקצר בדרך למצרים עשה יוסף את דרכו בשיירת ישמעאלים הנושאת בשמים דווקא ולא נפט?
התשובה נוקבת: ההשגחה העליונה גזרה על יוסף שיימכר לעבד, שינותק מביתו ושיסבול בשבי המצרי, אולם יותר מכך לא נגזר עליו! לכן אפילו הרגשת אי-נוחות קלה לזמן קצר נמנעה ממנו. אם לשם כך יש לשנות את הרגליהם של אותם ישמעאלים ואת טיב משאותיהם, אף דבר זה ייעשה, ובלבד שלא תיפגע שורת הדין.
במהלך שמיימי זה אנו מבחינים בפרט נוסף: שנים רבות ישב יוסף בבית הסוהר, אולם כשהגיע זמנו לעלות לגדולה, לא נגרם אף לא עיכוב קל: "וישלח פרעה, ויקרא את יוסף, ויריצוהו מן הבור" (בראשית מ"א, י"ד). במהירות ובמרוצה הובל יוסף אחר כבוד כדי להיות משנה למלך מצרים. במבט שטחי נראה, כאילו נחפז פרעה להביא לפניו את יוסף כדי למצוא פתרון לחלומות שהעיקו עליו, אולם מבט מעמיק מגלה שההשגחה הפרטית הפעילה את פרעה ואת אנשיו במהירות מרבית כדי לחלץ את יוסף מבור המאסר, כיוון שבדיוק באותה שעה תם מועד סבלו.
פרטים אלו באים ללמד על הכלל כולו. הכול מתנהל מתוך חשבונות שמים עמוקים, מסועפים ומדוייקים. לא תמיד זוכים אנו לראות עין בעין את יד ה' ואת השגחתו, אולם ליבנו צריך להיות סמוך ובטוח שכך מתנהלים כל המהלכים בעולמו של הקב"ה. אין מקרה סתמי, אין נקודה או עובדה המתבצעות מאליהן ללא קשר למתרחש בהוויה כולה. הכול נשלט מתוך חשבון מדויק. ואמנם, בעתיד תתגלה לעין כול יד ה' הגדולה המכוונת את כל המתרחש בעולמו.
אחי יוסף פעלו בהתאם לשאיפותיהם ולרצונותיהם, אולם התוצאות היו שונות בתכלית מתכנונם המקורי.
הם רצו להפר את התגשמותם של חלומות המלכות של יוסף, ולכן מכרוהו לעבד. במעשים אלו דווקא הם הושיבו אותו על כסא המלכות! ההשגחה העליונה השתמשה בהם ובמעשיהם כדי להשלים את תכניתה.