arachimהקדשה: לרפואת דלקה בת רבקה
הנביא עובדיה ממשיל את עשיו לקש, ואת יוסף ללהבה (עובדיה א', י"ח): "והיה בית יעקב לאש, ובית יוסף להבה, ובית עשיו לקש". כשם שבכוחה של להבה להבעיר קש ולכלותו, כך יוסף הוא היחיד המסוגל לעצור את סכנת בית עשיו. כשיוסף נמצא לצידו של יעקב, יודע יעקב שהדבר יביא להצלתו.
במה התייחד יוסף מבחינה רוחנית, שדווקא הוא הראוי להיות "להבה", יותר משאר אחיו?
נאמר במדרש שלעתיד לבוא ישאלו בני ישראל את עשיו: מדוע אתה שונא אותנו? מה פשענו? יענה להם עשיו: למה אתם שואלים אותי, שאלו את עצמכם: למה אתם, השבטים, שנאתם את יוסף אחיכם ומכרתם אותו?
מתשובתו של עשיו אנו למדים ששנאת האחים ליוסף, היא זו שנותנת לגיטימציה לעשיו מבחינה רוחנית, ולכן היחידים שיכולים להשיב תשובה ניצחת לעשיו הם יוסף ובנימין, בני רחל, שלא היו שותפים למכירת יוסף. יותר מכך, יוסף – לא זו בלבד שלא נקם באחיו על מכירתו, אלא הייתה לו עין טובה כלפיהם, הוא הרגיע אותם באומרו (בראשית נ', כ'): "אלוקים חשבה לטובה", ובהמשך אף דאג לכל מחסורם וכלכל אותם במסירות.
יוסף הוא אבי מידת העין הטובה, וכפי שנאמר (בראשית מ"ט, כ"ב): "בן פורת יוסף, בן פורת עלי עין". כוחו הרוחני של יוסף נבע מעיניו הטובות. מסיבה זו אמנם ברכו יעקב שלא תשלוט בו ובזרעו עין הרע, כשאמר (בראשית מ"ט, כ"ב): "בן פורת יוסף, בן פורת עלי עין", ולכן, רק יוסף מסוגל להתמודד מול עשיו: עין טובה מול עין רעה…
את העין הטובה ירש יוסף מאימו רחל שוויתרה לאחותה על הזכות להינשא ליעקב. העין הטובה עברה גם לבניו של יוסף – אפרים ומנשה.
כשבירך יעקב את מנשה ואפרים (בראשית מ"ח, י"ג), הוא הניח את יד ימינו על ראש אפרים. אף שמנשה הבכור, "העדיף" יעקב את הצעיר. לכאורה, היתה אמורה להיות למנשה טענה על כך: "מדוע לקחת ממני את הבכורה?", אך מנשה שתק, כי מנשה הוא בנו של יוסף, המצטיין בעין טובה.
לא לחינם בחר יעקב בצאצאי יוסף ואמר (בראשית מ"ח, כ'): "בך יברך ישראל לאמר, ישימך אלוקים כאפרים וכמנשה", שהרי: "טוב עין הוא יבורך" (משלי כ"ב, ט'). טובי העין המבורכים בעצמם, הם גם אלו שיכולים לברך ולהשפיע על סביבתם.
יוסף בעינו הטובה הוא המוכשר להיות ה"להבה" המסוגלת להבעיר את ה"קש", את עינו הרעה של עשיו.
מאת: זאב גרינוולד, ערכים (מקור)