עורך אנונימילעילוי נשמת נירה בת אברהם ת.נ.צ.ב.ה
צ׳רנוביץ, בימי הזעם
לא רק רעב מתמיד וגוף תשוש העומד לפני שבר, גם חרדה איומה מפני "מוסרים", היו מסימני הימים הקודרים בצ׳רנוביץ, כאשר אחרי גירוש הרבבות ל״יעד בלתי־נודע" – נפתח לציבור המטבח במרתפו של ר' חיים מאיר כהנא. מטבח זה סיפק ארוחות חמות לשרידים שהפכו למחוסרי־כל. הכניסה למטבח היתה דרך פתח צדדי, שבא להבטיח את שלום האומללים על־ידי מתן אפשרות לברוח, אם, חלילה, יצליחו הצוררים לעלות על עקבות היהודים בעקבות "מסירה"…
נשים צדקניות בראשות הרבנית כהנא, סיכנו את נפשן וכיתתו את רגליהן מבית לבית כדי להביא את המזון ל״בית־התמחוי" של המשפחה.
אחרי ארבעה חודשי פעילות מבורכים נסגר המטבח, בעקבות הגלייתו של ר׳ חיים מאיר יחד עם בני משפחתו למחנה העבודה בערבות טרנסניסטריה.
עתון "המודיע", מאמר זיכרון