עורך אנונימיהקדשה: שלום בן גילה לרפואה שלימה
גיסטלינגר, מפעל תחמושת גרמני, בימי הזעם
מפעל התחמושת של הצבא הגרמני בגיסטלינגר, הושבת ממלאכה לקראת יום-הכיפורים, בעקבות פעולה נועזת של אחת מעובדות-הכפייה. מאה וחמישים נשים יהודיות נפטרו מעבודה ביום הקדוש ונתאפשר להן להתענות ולצום מתוך מנוחה… מלבד אשה אחת שהתעקשה להציג את עצמה כמי שאיננה דתית. ה"אחראי" הגרמני, בתגובה ספונטאנית, נזף בה וקיללה: "יהודיה ארורה… מאה ארבעים ותשע נשים מסרבות לאכול… רק את עומדת מנגד וטוענת שאינך שומרת מצוות". ולא נחה דעתו של הגרמני עד ששפך עליה את מנת המרק שקיבלה לפי בקשתה…
האשה שהעזה לחבל במאמץ המלחמתי של ה"רייך השלישי" הגרמני, ניצבה בעמדת המפתח של המפעל, ליד מכונה אוטומטית כבדה… אותו מכבש גדול שהיה קרוי "פרס-מאשין". במקום מטיל ברזל אחד, שירבבה שני מטילים… והמכונה הפסיקה לעבוד! המייסטר הגרמני כעס מאוד, גם מבלי שידע, כמובן, שהיתה זו חבלה מכוונת. הוא עבד על התיקון כל הלילה ואז גם הסתיימה ה"משמרת"… וכל היום הקדוש עבר על עובדות-הכפייה היהודיות בשינה ובצום. רק אחרי "נעילה" חזרו לעבודתן.
עובדת-הכפייה שסירבה להתענות ביום-כיפור, קראה בגאון: "אני מבודהפסט"… אבל מי שהילכה בגאון יותר ממנה, היתה ה"מחבלת" האלמונית, אלא שנבצר ממנה לגלות את סודה הכמוס, אפילו לחברותיה, עד תום המלחמה.
עדות גב' פסיל קנטורוביץ, ילידת ראחוב, נתניה
נרשם ע"י מערכת אנצי' "שמע ישראל", ב"ב. מתוך אינצקילופדיה שמע ישראל