עורך אנונימיהקדשה: לרפואת דלקה בת רבקה
סאסרגין, רומניה, תש"ד
אלפי עובדי הכפייה היהודים, שסירבו להתגאל במאכלות אסורים ותדיר רעבו ממש ללחם, מצאו להם פטרון אלמוני, שדאג לשגר עבורם חבילות מזון כשר, בעצירת הרכבת בסאסרגין…הם לא ידעו כי מאחורי המשלוחים ניצב האדמו"ר מסוליצא, רבי יעקב ישראל וישורון רובין, מכניס האורחים, אשר מצודתו פרוסה גם על תחנת הרכבת.
הרבי מוכן היה לארח כל יהודי ובכל שעות היממה. גם כשהתדפקו על דלתו עניים עוברי אורח באישון לילה, נהג הוא לקבל את כולם בסבר פנים יפות ובשמחה, להעניק להם ממיטב המאכלים ועוד להוסיף מתת כסף ברוח נדיבה.
אלפי עובדי הכפייה, שהוסעו ברכבות, אולי לא ידעו את זהותו, אבל מנהלי תחנת הרכבת הכירו היטב את כתובתו, ונהגו להודיעו בחשאי ע"י שליחים כל אימת שהבחינו בחזות פניהם של יהודים שומרי מצוות. הם ביקשוהו למהר באספקת אוכל כשר עבורם, בטרם תמשיך הרכבת לדרכה.
אירע שהשליח הגיע בעצם יום השבת, לפני שהאדמו"ר עצמו הספיק לסעוד את ארוחותיו. היות שלא נמצאו אצלו מאכלים מוכנים, ציווה להעביר לשבויים היהודים את כל מאכלי השבת שלו, בעוד הוא עם בני משפחתו מסתפקים באכילת "כזית" בעלמא. דאגה יתירה דאג לעובדי הכפיה היהודים, שנמצאו במחנות אשר בקרבת העיר. להם שיגר אוכל מיוחד בערב יום הכיפורים – כדי שיוכלו לצום ביום הקדוש. הרבי גייס למבצע גם את בנותיו הקטנות, שעשו את שליחותן במסירות נפש.
האדמו"ר שהיה משושלת זידיטשוב, ארגן בגטו תפילות ב"מניין" שלוש פעמים ביום. בהגיע יום הגירוש ע"פ תוכנית המרצחים, הובלו הכל לתאי הגזים של אושוויץ.
"אלה אזכרה", כרך ו', עמ' 34-61. מתוך אינצקילופדיה שמע ישראל