עורך אנונימיהקדשה: שלום בן גילה לרפואה שלימה
סמרקאנד, בוכארה, תש"ג
העולם עולה בלהבות, ואילו קהל הגולים בסמרקאנד מושרר ורוקד במלוא ההתלהבות של אמונה ובטחון: "שישו ושמחו בשמחת התורה"… העיר הזאת בבוכארה נראתה בשנת תש"ג כמו לבוב, או לובלין, שלפני המלחמה. פליטים יהודיים מילאו את כל רחובותיה. תחושת החירות השתררה עליהם. הבולשיביקים הרוסים הוכו בכל חזיתות המלחמה, ופניהם לעזרת אמריקה. היחס ל"יהודים דתיים" השתנה.
הוזמנתי לסוכתו של ר' חזקי, מנכבדי היהודים במקום. סוכה כזאת מפוארת כמו אצלו לא ראיתי מימי. כל דפנות הסוכה מכוסים היו שטיחים פרסיים יקרי-מציאות… השתוממתי למראה עיני. איך הצליחו יהודי בוכארה הצנועים להטמין אוצרות יקרים כאלה מעיני השלטונות.
המלחמה בערה בכל החזיתות בעולם. אבל בסמרקאנד פרצו יהודים בריקוד לכבוד שמחת-תורה. כולם נסחפו עם הרוקדים, רבנים ובני ישיבות, יהודי בוכארה עם חסידי חב"ד גולים ונודדים, זקנים עם צעירים, ואפילו קומוניסטים, שגורשו מעמדותיהם…
ירחון "בית יעקב", גליון 17, תשרי תשכ"א, עמ' 23 . מתוך אינצקילופדיה שמע ישראל