הקדשה: שלום בן גילה לרפואה שלימה
סליש, הונגריה תש"ד
יהודי סליש רוכזו על-ידי הנאצים בגיטו לקראת גירושם להשמדה. הצוררים החלו את "מלאכתם" בביתו של הצדיק ה"חקל יצחק" מספינקא, אותו היכו באכזריות והאיצו בו "להתקדם במהירות". אפילו השכנים הנוצרים בכו למראה השפלתו. אולם, הרבי אמר בניחותא ליהודים שהתלוו אליו: "בני אלו חבלי-משיח ויש לקבל את העינויים באהבה".
בקחתם אותו להשמדה באושוויץ, נמצא כבר הצדיק בשנתו השבעים, הגרמנים התעללו בגופו הקדוש, וזממו להוציאו לשריפה בהניחם זר-קוצים על ראשו. ואלום, הוא הלך לעקידתו בשמחה! על-פי עדות מלוויו ברכבת-המווץ אף זימר ורקד כל הדרך: "וטהר ליבנו לעבדך באמת…"
כשנפרדה נשמתו של בעל ה"חקל יצחק" מגופו הקדוש, הוא צעק בהתלהבות עד הרגע האחרון: "אש תמיד תוקד על המזבח לא תכבה… אש תמיד תוקד על המזבח לא תכבה…"
אהרון סורסקי, שושלת ספינקא, עמ' תצ"ד . מתוך אינצקילופדיה שמע ישראל