עורך אנונימיהקדשה: לרפואת אברהם חיים בן יונה
סלבודקה-קובנא, תש"א
החייל הגרמני דקר אותי באיזור הלב, נפלתי לאחור, אך תיכף עמדתי על רגלי. לקחתי את ידו של האדמו"ר רבי אברהם גרודז'ינסקי, המגיח בישיבת סלבודקה, ונשקתי את פניו הטהורות. בחינו יחדיו בקול נמוך. שמתי פני ללכת. אז קרא לי האדמו"ר, והוסיף: "מסור דרישת-שלום לבני ולבני הישיבה אם תפגוש אותם…" אח"כ שמעתי מאנשים מאנשים, שלמחרת העלו את בית-החולים בלהבות אש… שרפו את כל החולים… ראו איך החולים הביטו דרך החלון בעת השריפה וקראו לעזרה…
יום הזיכרון שבו עלה רבינו הק' השמימה בלהבת-אש הוא ביום כ"ב בתמוז. זוהי עדותו הרוטטת של תלמיד לשיבת סלבודקה, ר' שמואל יעקב ראז, רבה של מינכן, המתאר את רגעי פרידתו מסלבודקה. החייל הגרמני עם הרובה המכוון, הוסיף להביט במחזה הפרידה המרגש "ולא הרים את ידו" – כפי שהעיד לימים הרב ראז במכתבו המפורט למשגיח ישיבת סלבודקה בבני-ברק, הגר"מ טיקוצ'ינסקי.
מתוך מכתבו של הרב שמואל יעקב ראז, מוצש"ק פנחס תשי"ד ספר "שירת שמואל", עמ' צ"ח . מתוך אינצקילופדיה שמע ישראל