אוהד שקד-מנדלבוייםהקדשה: לרפואת דלקה בת רבקה
בנו יחדו נמצא בין 1,400 הנערים האומללים, שנגזר דינם ע"י הנאצים להישלח לתאי-הגזים. האב סירב לפדותו על חשבון חיי ילד יהודי אחר. היום א' דראש-השנה עמדו להוביל את הנערים להמתה בתאי-הגזים לשריפה בכבשנים, לעתות-ערב, כמינהג המרצחים. הקרבנות היו כלואים משך כל היום בבלוק, מבודד תחת שמירה קפדנית של ה"קאפ'ס" האכזריים. השמועה על הצפוי פשטה במחנה… והתחיל סחר בנפשות הילדים.
ה"קאפ'ס" גרפו אותו יום כספים רבים מאבות, שעדיין החזיקו ברשותם זהב, או אבנים יקרות, מוסתרים היטב על גופם. כל רכוש האבות נמסר לפדיון ילדיהם החטופים. כאשר שוחרר ילד כלשהו מה"בלוק", מיד חטפו תחתיו ילד אחר, כי היה על ה"קאפ'ס" למסור לאנשי ה-ס.ס. את מספר הנערים המדויק שקיבלו למשמרת.
אף שהיכולת הכספית איפשרה לו זאת, הוא סירב להשתתף ב"מסחר", הנוגד את ההלכה. הוא נמנע לפדות את בנו יחידו, מחמד נפשו, למרות שהתפתל בייסורי-אויב. לעת ערב הכריז: "יכולתי לפדות את בני.. ותהא חשובה הקרבת בני יחידי לה' כעקדת יצחק אבינו, שהיתה גם כן בראש-השנה"…
בסיים האב את דבריו, נפתחו חרצובות עיני, ודמעות רבות שפכתי באותו מעמד.
הרב צבי הירש מייזליש, ירחון "בית יעקב", תשרי תש"ך. מתוך איציקלופדית שמע ישראל