"כבד את אביך ואת אמך" – מדוע זכתה מצווה זו דווקא להיכלל בעשרת הדברות?? ומה הקשר בין כיבוד הורים למעמד הר סיני?? הרמב"ם כותב שהדרך להגיע לאהבת ה' היא התבוננות בפלאי הבריאה (יסודי התורה ב.ב) וכך באמת אברהם אבינו הגיע לאמונה בדרך זו, אולם יחד עם זאת רבים טעו בדרך זו ובעולם העתיק החלו סוגי עו"ז תוך מתן כבוד וכוחות ל"משמשים".
מסביר הרש"ר הירש – שהקב"ה מבסס את אמונתו על שתי דברים עיקריים: יציאת מצרים ומעמד הר סיני. הן המהוות בסיס לאמונתנו כפי שרואים הרבה פעמים בפס'. ושתיהם הם עובדות היסטוריות שנעשו לעין כל, כל העם ראה את ההתרחשויות הניסיות בכל מעמד. – אם כן, כיצד אנו, החיים בדור האחרון, יודעים על דברים אלו שנעשו לפני מאות בשנים?? למה שנאמין להם??
הדברים מועברים אלינו ע"י הורינו, שמעידים על כך שכך קבלו מהוריהם. עדות ההורים מהווה עדות מוצקה וחזקה כראיית עיניים. כל בן ובת רואים את הוריהם לאורך כל ימי חייהם מקיימים מצוות התורה החל מ"מודה אני" בבוקר ועד ל"קריאת שמע" בטרם השינה. יומם של ההורים גדוש בקיום מצוות, וכך הם אומרים לילדים "אורח חיים זה הועבר אלינו מהורינו, שהעידו לנו שכך קבלו מהוריהם.. עד הזוג ההורים שעמדו למרגלות הר סיני… כך כל הורה העביר את המסורת לילדיו, לא היתה חוליה רופפת או חלילה, מנותקת בשלשלת זו. הנמשכת ממעמד הר סיני!!! וממילא אין עדות חזקה יותר ואמינה יותר מהעברה זו שמעבירים ההורים לילדיהם האהובים.
יש רמב"ן יסודי ומפורסם על הפס' "והודעתם לבניך ולבני בנך יום אשר עמדת לפני ה' אלוקיך בחורב" (דברים ד.ט) והטעם "כי ה' עשה המעמד ההוא כדי שתלמדו ליראה אותו כל הימים ואת בניכם תלמדון לדורות עולם … וצווה במצוות עשה שנודיע בו לכל זרענו מדור לדור כל מה שהיה שם" ונגיע לעיקר שנספר ונגיד לבנינו "כי לא נעיד שקר לבנינו ולא ננחיל אותם דבר הבל" דהינו להורים יש תפקיד חשוב בהעברת כל הרשמים והאמונה במעמד הר סיני והרי האבות מתוך שאוהבים את בינהם אהבת נפש, אינם מספרים לבניהם כי אם את האמת לבדה!!! אבא לעולם לא ינחיל וישריש בלב בנו סיפורי שקר ובדיות.
וממילא כל היהדות בנויה על הליכת הבנים בעקבות הוריהם, ולכן ברור שאנו מחשיבים את ההורים כמוסרי המסורת והגורם החשוב והקובע של מסירה מדוייקת זו – היא מצוות כיבוד ההורים. מצוו זו שעיקרה נתינת כבוד להורים אינה רק כהכרת הטוב כלפיהם על מה שעשו אלא היא היא יסוד מסורת הדורות!! ההורים שאנו מצווים לכבד, שדבריהם יקרים לנו ועלינו להקשיב להם בקשב רב, הם אלו המעבירים לנו את יסודות האמונה מדורות עברו. וככל שהבן יכבד יותר את אביו, ככל שיאזין לדבריו, כך דברי האב יתקבלו בליבו ביותר אמינות, ימלא את ליבו בתוכן, ויהיה כשיר להעבירם הלאה לדור הבא…
ולכן מובן היטב למה מצווה זו דווקא כלולה בעשרת הדברות ולמה כ"כ חשוב שנכבד את הורינו. גם בגלל חשיבות ההורים ותרומתם למתן תוקף לכל מצוות ה' אבל בעיקר בזכות המסירה של ההורים לילדיהם על יציאת מצרים ומעמד הר סיני שעל ידם נמשכת המסורת ומעמיקה האמונה.
בן שחלילה אינו מכבד את הוריו ורואה אותם כמיושנים, מאבד את מסורת הדורות ואת זכותם להמשיך את אמונת העם, ואז נאבדים במדבר הגדול.. ללא מסורת… ללא המשך. רק ההכרה שההורים מייצגים את דבר ה' המעובר לאורך הדורות היא המציבה אותנו במסגרת האמונה הצרופה. וככל שנכבד יותר את הורינו כך תעמיק האמונה בקרבנו ונזכה לקיים את כל התורה מכוחה של מצווה ואמונה זו.