אין חלום בלא דברים בטלים

לאחר שסיפר יוסף לאחיו ולאביו על חלום השמש והירח המשתחווים לו, אמר לו יעקב אבינו "מה החלום הזה אשר חלמת הבוא נבוא אני ואמך ואחיך להשתחות לך ארצה" (פרק לז פס' י). וכתב רש"י "והלא אמך כבר מתה. והוא לא היה יודע שהדברים מגיעין לבלהה, שגדלתו כאמו. ורבותינו למדו מכאן שאין חלום בלא דברים בטלים". פירוש, לפי האמת הירח שמשתחווה ליוסף זוהי בלהה שגידלה את יוסף כאֵם, אלא שיעקב חשב שכוונת החלום לרחל שנפטרה זה מכבר, ונמצא שאין חלק זה בחלום יכול להתקיים, ואמר יעקב ליוסף שכשם שחלק זה בחלום בטל, אף שאר חלקי החלום בטלים. ומכך שאף על פי שיודע יעקב שחלק מהחלום בטל ובכל זאת ציפה להתגשמותו, הוכיחו חז"ל שאין חלום בלא דברים בטלים.

ודברי רש"י נראים כסותרים זה לזה, שכיון שפירש שעל פי האמת לא היה בחלום דברים בטלים כלל אם כן היאך למדו מכאן חז"ל ש"אין חלום בלא דברים בטלים" והלא אדרבה חלום זה מוכיח ש"יש חלום בלא דברים בטלים" שהרי נתקיים במלואו. [ואכן, על דברי הגמ' שהוכיחה מחלום יוסף ש"אין חלום בלא דברים בטלים" (ברכות נה א) ציין המהרש"א, שאין הם עולים בקנה אחד עם דברי המדרש האומר שהירח מסמל את בלהה. אך ברש"י מבואר לא כך, שאחר שפירש שהירח מסמל את בלהה הביא לדברי חז"ל שאין חלום בלא דברים בטלים]. ובעיקר מה שכתב רש"י "והוא לא יודע שהדברים מגיעין לבלהה" ומשמע שבלהה אכן באה להשתחוות ליוסף, יש להקשות מדברי הרמב"ן (לז י) המוכיח שבלהה נפטרה קודם ירידת השבטים למצרים, שהרי לא נמנתה בשבעים נפש שירדו למצרים. וא"כ מה לי אם הירח מסמל את רחל או את בלהה, והלא שתיהן בשעת מעשה לא השתחוו ליוסף.

וליישב הדברים יש להקדים הערה נוספת. בגמ' בברכות (שם) מובאים דברי רבי שמעון בר יוחאי, המוכיח "כשם שאי אפשר לבר בלא תבן – כך אי אפשר לחלום בלא דברים בטלים". ועל כך מוסיף רבי ברכיה ש"חלום, אף על פי שמקצתו מתקיים – כולו אינו מתקיים" והוכיח כן מחלום יוסף, ויש להבין מה חידש רבי ברכיה במימרא זו, שלא שמענוה בדברי רשב"י.

והביאור, דאמנם בזמן ההשתחוויה ליוסף, לא רחל ולא בלהה היו קיימות. אך מכל מקום, בזמן שחלם יוסף את חלומו, הן היו חלוקות, שרחל נפטרה עוד בזמן לידת בנימין (לה טז) אך בלהה אין לנו הוכחה שנפטרה אלא קודם ירידת השבטים למצרים כמבואר ברמב"ן, אך בזמן החלום יש לומר שעדיין בימי חיותה הייתה. ונמצא, שאף שבזמן החלום, לא היו בו בהכרח דברים בטלים כלל, שהרי במציאות היו קיימים כולם, אך מכל מקום לאחר זמן, כשבא לידי מעשה, נמצא שהיו בו דברים בטלים. וזהו שחידש רבי ברכיה בגמ' בברכות, שלאחר שאמר רשב"י שבכל חלום יש דברים בטלים, הוסיף ואמר שאף בחלום הנראה מצד המציאות שכל דבריו נכוחים – דע שבהתגשמותו בפועל יהיו בו דברים בטלים כפי שמוכח מיוסף, שאף שהירח בחלום מסמל לבלהה כמבואר במדרש, והיא הייתה קיימת בזמן החלום, בכל זאת בשעת מעשה לא באה להשתחוות, ונמצא שלא זו בלבד שאין דברי המדרש סותרים לגמרא, אלא אדרבה משלימים ומבארים הם זה לזה (הגהות רבי אלעזר משה הורוויץ ברכות נה א ד"ה א"ר).

ומבוארים היטב דברי רש"י, שיעקב שהבין שהירח מסמל את רחל, טעה לחשוב שלעת עתה בזמן החלום יש בו דברים בטלים, ועל כך כתב רש"י שאין הדבר כך, לפי שבאותו הזמן כל פרטי החלום יכלו להתממש, לפי שהירח מסמל את בלהה. ומכל מקום מוסיף רש"י שלמדו מכאן רבותינו שאין חלום – שבהתגשמותו בפועל – אין בו דברים בטלים, לפי שאף בלהה בזמן קיומו של החלום לא באה להשתחוות.