משפטי התורה

"שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך" (פרק טז פס' יח). ובגמ' (סנהדרין טז ב) "תנו רבנן, מניין שמעמידין שופטים לישראל ת"ל שופטים תתן, ומניין שמעמידין שוטרים, ת"ל שוטרים תתן" והקשה התורה תמימה מה חידשו חז"ל יותר מהמפורש בכתוב.

במדרש רבה (ה ב) "שופטים ושוטרים תיתן לך, זהו שאמר הכתוב (משלי ו ו) לך אל הנמלה עצל, ראה דרכיה וחכם, אשר אין לה קצין שוטר ומושל [ומהו הלימוד שיש ללמוד מן הנמלה] ראה דרך ארץ שיש בה, שבורחת מן הגזל. אמר רבי שמעון בן חלפתא, מעשה בנמלה אחת, שהפילה חיטה אחת, והיו כולם באות ומריחות בה, ולא הייתה אחת מהם נוטלת אותה. באה אותה שהייתה שלה ונטלה אותה, ראה חכמה שיש בה וגו' ולא שוטר ולא שופט יש לה, שנאמר אשר אין לה קצין, שוטר ומושל". וכבר הקשו היאך יש ללמוד מן הנמלה זהירות מן הגזל, והלא כל מה שאוגרת גזול הוא מבעל החיטים, שטרח ויגע בגידולה.

והביאור בזה, על פי הגמ' (עירובין יג ב) שאמר תלמיד ותיק של רבי מאיר, שביכולתו לטהר את השרץ שאסרה תורה מק"נ טעמים אלא שהתורה טימאתו. וביאר בס' אור הצפון (לסבא מסלבודקא שמות עמ' עב) שאותו תלמיד בא ללמדנו, שהנוהג על פי שכלו ועל פי ההיגיון של עצמו, בלא לשאול מהי דעת התורה, מסוגל הוא בנקל לטעות מדרך האמת, וגם אם יביא עשרות טעמים וסיבות עדיין לא ישיג את עומק האמת שבתורה.

ובדרך זו יש לפרש את דברי המדרש בעניינה של הנמלה. בפשטות כוונת חז"ל היא כדברי המלבי"ם (משלי שם) שהרבה מידות יש בבעלי חיים שאינם צריכים להם כלל לצורך חיותם, וה' הטביע בהם מידה זו רק כדי שילמד האדם מהם לעשות כן, ואף שהנמלה גוזלת היא מבעל השדה, מכל מקום, מכך שאינה גוזלת מחברתה והוא שלא כדרך טבע בעלי החיים, יש ללמוד מכך להתרחק מן הגזל וכדברי חז"ל (עירובין ק ב) דאלמלא לא נתנה תורה היינו למדין גזל מנמלה. אולם, שבעים פנים לתורה, ואפשר לבאר בכך ביאור נוסף.

בספר שיח שרפי קודש (חלק ב אות עו) מביא בשם החידושי הרי"ם שראה חסיד אחד שחשב שאינו צריך לרבו בחשבו כי הוא עצמו יכול להיות רבי ולהנהיג את העדה. אמר לו החידושי הרי"ם כתוב במשלי "לך אל הנמלה עצל, ראה דרכיה וחכם", וקשה שהלא כל מעשיה של הנמלה גזל הם, שהרי כל מה שאוספת לעצמה הוא ממה שגוזלת מבעל השדה, ורק אין גוזלות זו את זו אבל מאחרים אין היא נמנעת מלגזול כלל וכלל, והיאך יש ללמוד ממנה. ותירץ החידושי הרי"ם, שהנמלה מבחינתה נוהגת בשיא הישרות, אך היא טועה דווקא מחמת שאין לה קצין ומושל שמנהיגה, ואף האדם אם ילך רק על פי דרכי השכל והנימוס ולא על פי דרכי התורה, יכול הוא להשיג את כל הונו על ידי גזילה, ובד בבד לדמות בנפשו שהוא נזהר מאוד מגזל. וכך ביאור הפסוק "לך אל נמלה עצל ראה דרכיה וחכם" – העצל מללמוד ומלהתנהג אך ורק על פי תורת ה', ילך נא אל נמלה וממנה ויווכח ויראה כיצד נראית ההנהגה "אשר אין לה קצין שוטר ומושל" והכל מבוסס רק על פי הטבע והנימוס באה לידי סתירות פנימיות, וממנה ילמד לקבל עליו עול תורה שרק בה ישנה אמת מוחלטת (וכן פירש הנחלת יעקב עה"ת).

ובכך ביאר בס' "דרכי מוסר" מה שאמרו חז"ל "מנין שמעמידים שופטים לישראל, תלמוד לומר שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך" שגילו לנו חז"ל שאפילו דברים שמבינים בשכל, כמו שופטים ושוטרים, שאין מדינה שאינה מתקיימת בלעדיהם, אעפ"כ לא תמנה שופטים ושוטרים מפני שהשכל מחייב אותך, אלא מפני שהתורה הקדושה אמרה שנעמיד שופטים ושוטרים, וטעם הדבר כפי שאמרו במדרש "שופטים ושוטרים תתן לך – זהו שאמר הכתוב לך אל נמלה עצל, ראה דרכיה וחכם" שמהנמלה יש ללמוד כיצד ללא דעת תורה באים לידי סתירות פנימיות, ורק ההולך בדרך התורה שרק בה נמצאת האמת המוחלטת מתקיים בו "ושפטו את העם משפט צדק".