הקדשה: לרפואת אברהם חיים בן יונה
השבוע עלה להצבעה חוק המרכולים, אשר יצר הרבה התעסקות בקואליציה סביבו. מפלגה אחת שסירבה לתמוך בחוק, קיבלה תשובה מיהדות התורה שנעדרה מחוק שרלוונטי לאותה המפלגה, כאקט של עונש, מה שגרם לראש הסיעה להשתולל. אבל הוא הבין שלהיות חבר בקואליציה זה אומר שיש גם מחויבות כשצריך לנשוך שפתיים.
ההיסטריה שהתקשורת יצרה מהחוק שכולו "כפייה דתית" דומה ל"סופה" שפקדה את ישראל שבוע שעבר. כמו שהתקשורת מכניסה את האזרחים להיסטריה לגבי "הסופה החזקה ביותר שתפקוד את ישראל", "סערה אדירה" ועוד כל מיני מלים שמתאימים לסופות טורנדו והוריקן בארה"ב. מי שהיה שם בסופה, ודאי יכול לקרוא לסופה שהייתה בארץ ביום שישי – "יום סתווי נעים".
וכך גם החוק – איסתרא בלגינא קיש-קיש קריא. עורבא פרח. רק מי שמעיין בחוק מבין שאין פה שום שוני מהותי מאשר היום. גם היום שר הפנים יכול לבטל החלטות וחוקי עזר עירוני. ההבדל היחיד הוא שכאן הוא צריך לאשר אותם ולא רק יכול לבטל. אבל, ויש כאן אבל מאוד גדול – הסמכות הזו של שר הפנים די מוגבלת, כי הוא צריך להסביר מספיק ברור מדוע הוא מסרב לאשר את חוק העזר העירוני, וכמובן שניתן להגיש לבג"ץ עתירה כנגד החלטת השר. בקיצור – כלום.
ועוד יותר מזה – בישראל פועלים 32 פקחים (לא יהודים) מטעם משרד הפנים ומשרד העבודה שאחראים על פיקוח סגירת העסקים בשבת. רק כדי להסביר, הסיכוי שפקח יגיע למקום שפתוח בשבת הוא אחד ל-34 שנים. וגם אז, כשהוא יגיע, הקנס הוא 180 שקלים או 250. זהו.
בחשבון פשוט, במקומות בהם יש ציבור חילוני הומה, לא יחשוב פעמיים בעל עסק חילוני לפתוח בשבת, לצערנו. הוא, כמובן, אינו מבין את המציאות אותה הבין אחד מגדולי הכופרים – "אחד העם" – שלמרות היותו חילוני גמור כתב בכתביו ש"יותר משעם ישראל שמר את השבת – השבת שמרה על עם ישראל". כמוהו גם מאיר דיזינגוף, ראש העיר הראשון של תל-אביב, שהיותו חילוני לא מנע ממנו לפרסם את אחד הפשקווילים הראשונים בתל-אביב בו הוא תוקף את אלו שלא שומרים את השבת בפרהסיה.
אז מדוע נלחמים החרדים לחקיקת החוק? התשובה היא פשוטה – לא ייתכן שיאפשרו לבג"ץ להתיר לכתחילה את פתיחת העסקים בשבת, ובג"ץ חייב להבין שאם יתיר דבר, הכנסת יכולה לעצור זאת. אבל גם החוק עצמו יצא כל כולו עקום מכל הכיוונים, כיוון שהחריגו ממנו הן את העיר תל-אביב והן את חנויות הנוחות. במציאות כזו החוק כל כולו הוא מקרטע, אבל הוא אמירה ברורה – אי אפשר לאפשר חוק או משמעות מהחוק שתתיר חילול שבת.
ועוד נקודה שצריך לציין – בכל האתרים של התקשורת הכללית מובאים המון פוסטים בנושא. משום מה נעלמו התומכים בחוק. תומכים לא רק בגלל קדושת השבת מבחינה דתית-יהודית-הלכתית-ערכית, אלא תומכים בה מהסיבה הפשוטה שעבודה בשבת זה אומר שלא מנכ"ל בזק עובד, וגם לא המנהל של הפיצוציה, בדרך כלל, אלא העובדים הפשוטים שמרוויחים בקושי את שכר המינימום. איפה כל אבירי הסוציאליזם? איפה שלי יחימוביץ ואחרים? התשובה היא רגילה בפינו כבר – כשיש שנאה מול אידאולוגיה – השנאה גוברת.