הקדשה: שלום בן גילה לרפואה שלימה
"מכל הבהמה הטהורה תקח לך שבעה שבעה איש ואשתו ומן הבהמה אשר לא טהורה היא שנים שנים איש ואשתו; גם מעוף השמים שבעה שבעה זכר ונקבה לחיות זרע על פני כל הארץ" (פרק ז פס' ב- ג). ומפשוטו של מקרא משמע שהטעם שנצטווה נח להרבות במינים הטהורים הוא משום "לחיות זרע על פני כל הארץ", שיהיה המשך לקיום הזנים הטהורים, ודבר זה מצריך ביאור, מדוע מהמינים הטמאים די בשנים מכל אחד מהם ואילו מהטהורים צריך שבעה.
[והגם שפירש רש"י (מהמדרש רבה כו א) שלקח נח מהמינים הטהורים יותר מהטמאים "כדי שיקריב מהם קרבן בצאתו" מכל מקום לא מיעטו חז"ל שזהו הטעם היחיד לכך שהרבה בטהורות ומהכתוב משמע שהרבה בטהורות גם מטעם "לחיות זרע על פני כל הארץ" ובאמת בחזקוני פירש שמתוך י"ד הבהמות טהורות, הקריב נח מתוכם רק ה' ונשתיירו ט' לקיום הזן. ואף בשיטת רש"י יש מהאחרונים (מנחת יהודה; אמרי שפר) שביארו שאף לאחר שהקריב נח מהטהורים נשתיירו ו' בהמות לקיום הזן].
בתפילת על הניסים בחנוכה בהודאה על ניצחון החשמונאים במלחמתם כנגד היוונים, מציינים חמש סיבות מדוע לפי דרך הטבע היה להם להפסיד במלחמה. שהיו חלשים, מעטים, טהורים, צדיקים ועוסקים בתורה. והנה, כנגד מה שהיו החשמונאים חלשים ומעטים מובן מדוע הוצרכו לנס לנצח כנגד הטבע, אך יש להבין מה נוגע להפסד וניצחון במלחמה מה שהם היו טהורים צדיקים ועוסקים בתורה.
והביאור בזה, על פי מה שכתב בחובת הלבבות (שער חשבון הנפש ג כה) "וכבר אמר אחד מן החכמים כאשר לא יתחברו בכלי אחד המים והאש כן לא תתחבר בלב המאמין אהבת העולם הזה ואהבת העולם הבא ואמרו העולם הזה והעולם הבא כשתי צרות" פירוש, כפי שידוע שכוחות הגוף מוגבלים ואין אדם יכול להשקיע את כל כוחו ומרצו בשני דברים שונים, כך הוא גם אצל כוחות הנפש, שיכול האדם להתמקד בחייו בתחום אחד בלבד, או טיפוח הגשמיות או טיפוח הרוחניות אך לא בשניהם.
ובכך מתבארים דברי הגמ' (בבא מציעא פד א) שריש לקיש היה יכול לעבור מצד אחד של הירדן לעברו השני בקפיצה אחת וכאשר קיבל על עצמו עול תורה עוד קודם שהתחיל ללמוד כבר לא עמדו לו כוחותיו לקפיצה זו. והקשו רבותינו (דרכי מוסר מאמר טעם בתורה ועוד), הניחא אם היה מתקשה לדלג אחר שכבר החל לעסוק בתורה, היה מקום לומר שתשש כוחו מרוב עמל הלימוד, אולם קודם שלמד בפועל ורק קיבל על עצמו ללמוד, מדוע לא יכול היה לעבור את הירדן כמקודם. וביארו, שעל מנת לעבור את הירדן בקפיצה אחד יש לו לאדם לייחד את כל כוחותיו למטרה זו, וכאשר קיבל על עצמו ריש לקיש עול תורה כבר לא ייחד את כל כוחו לקפיצה זו וממילא לא יכל לעבור את הירדן כמקודם, לפי שכוחות הנפש של האדם מוגבלים להתמקד בדבר אחד בלבד.
וזה הביאור אצל החשמונאים, מדוע טהרה, צדקות ועיסוק בתורה מהווים סיבות לחולשה ועל פי דרך הטבע להפסיד במלחמה. לפי שכאמור, כוחות הנפש מוגבלים להתמקד בעיקר בדבר אחד, ולפי שהתמקדותם והתעסקותם של החשמונאים הייתה בקדושה וברוחניות, הרי שממילא היו חלשים יותר בכוחות הגוף מהיוונים שהתמקדותם הייתה בכוחות הגוף, ונמצא שכל החמישה דברים שאנו מציינים, חלשים, מעטים, טהורים, צדיקים, עוסקים בתורה, כולם מבטאים את חולשתם הגשמית של החשמונאים, ואף על פי כן עשה עימם הקב"ה נס וניצחו את היוונים.
ונשוב להערה בה פתחנו – מדוע לקיום הזנים הטהורים הוצרך נח להרבות יותר מאשר בקיום הזנים הטמאים – דהנה כתב הרמב"ן (ויקרא יא יג) שהטעם שאסרה התורה את המינים הטמאים לפי שמולידים אצל אוכלם טבע רע ומזיקים לגוף ולנשמה, ונמצא שהמינים הטמאים "גשמיים" יותר מן המינים הטהורים וכפי שרואים שהמינים הטמאים טורפים בעלי חיים אחרים ואילו המינים הטהורים מעודנים יותר ואוכלים עשב, וכפי שנתבאר, חוק הוא בבריאה שככל שהדבר רוחני יותר, כך כוחות גופו חלשים יותר וכיון שכך הוצרך נח להרבות במינים הטהורים יותר מן המינים הטמאים.