הקדשה: לרפואת אברהם חיים בן יונה
אתה רץ-רץ ואינך שם לב לקורה סביבך. למה תמהר, אולי הנך מפסיד מראות מרהיבים בדרך, מראות בריאה חכמים ומופלאים. מי יודע שמא ההתבוננות הזו על הבריאה היפה, חשובה ונחוצה יותר מאשר סיבת ריצתך כעת. שמא אתה רץ כעת לדבר שנראה בעיניך חשוב, אך למעשה אתה בורח ומתעלם מדבר שהוא חסוי עבורך עוד יותר. עצור מעט מהמרוץ, התבונן ושים לב לסדרי העדיפויות האמיתיים בחיים שלך.
הייתה שבת נעימה. חזרתי לביתי לאחר תפילת מנחה, מספר דקות לפני שהשמש עמדה לשקוע. כיוון הליכתי היה לעבר השמש השוקעת. השקיעה הייתה נפלאה, בצבעים מרהיבים. השמיים נצבעו במגוון צבעים עזים. העננים גם הם הוסיפו נופך של צבע וצורות שונות. התפעלתי והתרגשתי ממראה הוד זה ופלאי בריאתו של הקב"ה.
הרגשתי צורך לחלוק את רגשותיי עם אדם נוסף. והנה עובר לידי יהודי מעמך בית ישראל. פניתי אליו ואמרתי: ראה את הצייר הגדול שצבע את מלוא השמיים. איזה צבעים ואיזו תפאורה יפה. הוא התבונן-התפעל והגיב: "וואלה, כל הכבוד לך!". התפעל מאדם ששם לבו לשקיעה, לדברים שהם לנגד עיננו כל יום ואנו לא שמים לבנו להם. [מעניין לראות שצלמים מפורסמים מנסים לתפוס דווקא את הכול-כך רגיל כביכול – השקיעה, הטבע, הרוח. ה.מ]
אמרתי לו: וכי לצורך מי צבע הבורא את השמיים בצורה כה נפלאה. האם לצורך היצורים אשר מתרוצצים כעת בחלקת האדמה הסמוכה, או עבור החיות אשר מסתובבות כעת ברחוב? ודאי שברא הקב"ה כל זאת כדי שנראה, נתבונן ונשים לב למעשיו הגדולים ולבריאה המופלאה. כי אם לא נשים לבנו לכך, הרי שהקב"ה ברא כל זאת, ח"ו, לריק. והאם קיימת בריאה שלא לצורך?
אולי נראים הדברים כהתעסקות בזוטות. החיים – להסתכל על השקיעה בעת שאנו רצים וטרודים לסידור ענייננו החשובים והנחוצים. נראה מה אומר ע"כ הרמב"ם בהלכות יסודי התורה פ"ד הלאה י"ב: 'בזמן שאדם מתבונן בדברים האלו… ויראה חכמתו של הקב"ה בכל היצורים וכל הברואים, מוסיף אהבה למקום ותמצא נפשו ויכמה בשרו לאהוב את המקום ברוך הוא. וירא ויפחד משפלותו ודלותו וקלותו'. עכ"ל.
אומר הרמב"ם שם כשאדם מתבונן בדברים האלו, הרי הוא מוסיף אהבה למקום וצמא להתקשר אליו. חשיבות ההתבוננות לקורה סביבנו היא כדי להתחבר להקב"ה – והרי החיבור לבורא היא מטרת חיינו ותכלית הגיענו לעולם זה. לא נראה בהסתכלות זו דבר פעוט ערך, ודאי שלא פחוּת מאשר כל הטרדות והעיסוקים אשר מוטלים עלינו בחיינו.
אתה קם בבוקר – לך לביהכ"נ כשמכשיר הטלפון כבוי. הסתכל סביבך על העצים הבנויים לתפארה. על הגזע החסון אשר בצורה מפליאה מחזיק את כל העץ הגדול. המחזיק את הענפים הגדולים המתפשטים לכל עבר, גם בעת רוחות וסערה. ראה את הגמישות של הענפים אשר מתנועעים ברוח ובשל גמישותם אינם נשברים, אלא זזים וחוזרים למקומם. ראה את סוגי העצים השונים, צורות שונות ומשונות של העלים. ישנו גם מגוון רב של צבעי הירוק בעצים השונים, בהירים וכהים, אבל העלים ברובם בצבע ירוק, באשר הוא צבע מרגיע. רצה הקב"ה לתת רוגע לבריאה, לכן הסביבה ברובה היא בצבע ירוק.
הקשב לציפורים. האם שמת ליבך שישנם ציפורים באזור מגוריך? התרכז ושים לב לקולות הציוץ השונים. תוכל להבין שישנם מספר רב של סוגי ציפורים כאן ליד ביתך? הרגש בבוקר את משב הרוח המקל על החום. ללא רוח זו היה האוויר עומד וחם היה לנו מאוד. ועוד דברים רבים נפלאים יפַּרשׂו לנגד עיניך, אם רק תשים לבך.
כל הדברים הללו באו לנו מידו של הקב"ה הטוב, אדם לא עשה זאת. קמנו עתה משנתנו והכול בא לנו מן המוכן. גם השמש זרחה ללא שום מאמץ מצדינו, היא זורחת כאשר אנו עדיין במיטותינו.
הרשה לך להיות רגע עם עצמך ועם אלוקיך – האלוקים אשר ברא את כל הבריאה הנפלאה והיפה הזו, כדי ליהַנות אותנו. מדוע נרוץ, נמהר ולא נשים לבנו. לא נשקיע אם מעט מחשבה לכל היופי הזה, הניתן לנו חינם.
התחל את הבוקר עם מעט תשומת לב על המתנות היפות שנתן לנו הבורא כבר לעת בוקר. התחל את היום במחשבות אלו, קודם שתתחיל את מרוץ היום החדש. אחרי שתחוש תהנה ותפנים, מובטח לך שגם במשך היום יהיה לבך חושק לשוב ולהתבונן על זאת – על הבריאה הנהדרת שתמשיך ותהיה עמנו במשך היום כולו.