עבד עברי

הקב"ה נותן לנו את התורה. הוא בוחר להציג לנו את התורה וכותב לנו בתחילת פרשת משפטים לא את מצוות השבת או הכשרות וגם לא טהרה, אלא דווקא את הפרשה של עבד עברי.

ישנם תירוצים רבים וידועים לכך שהתורה פתחה את פרשת משפטים בנושא העבד העברי כיוון שמצוות שבין האדם לחברו חשובות לקב"ה לא פחות, ואף יותר, מאשר בין אדם לקונו.

אולם ניתן להקשות ולשאול מדוע לא פתח במצווה כמו 'ואהבת את רעך כמוך' או בדינים שבין אדם לחברו, ובחר דווקא בדין בין האדם לעבדו העברי? והתירוץ לכך שאם הקב"ה היה פותח את פרשת משפטים בדינים שבין אדם לחברו, האדם היה מבין שלעבדו הוא יכול להתנהג ברמה פחותה. בעוד שכאשר הקב"ה פתח פרשה זו בדינים בנוגע לעבד עברי – מבין האדם שאם לעבד אני צריך להתנהג באופן מכובד, קל וחומר למי שאינם עבדים, קרי החברים שלי.

תירוץ אחר שמביא הרמב"ן הוא שבשילוח העבד בשנה השביעית יש זכר ליציאת מצרים ולמעשה בראשית ולכן ראוי שיקדימו מצוות זו שהיא מרוממת מאוד (אוצר מפרשי הפשט). האבן עזרא כותב כי הסיבה לכך היא שאין דבר שיותר קשה לאדם מאשר להיות ברשות אדם כמוהו ולכן יש להקדים את מצווה זו לאחרות.

הכלי יקר גם הוא מתייחס לנושא זה וכותב כי הסיבה לכך היא זיכרון למכירת יוסף – כיוון שנמכרתם לעבדים במכירת יוסף, שהשבטים מכרוהו למצרים ונתגלגל שכל השבטים ירדו למצרים והפכו לעבדים ועתה יצאתם מבית עבדים – כך גם אתם תשלחו עבדכם לחופשי.

עלינו להפנים מהפרשה את המוסר האדיר שבין אדם לחברו. בימים בהם יש כל-כך הרבה שנאה כנגד לומדי התורה, בימים בהם יש כל-כך הרבה שנאה כלפי יראי ה', יהיו אשר יהיו (והשונאים אינם מבדילים בין דתי זה לאחר, אלא משתמשים בדתי זה או אחר לקידום האינטרסים שלהם) – דווקא בימים אלו עלינו לנהוג בטוב עם אחינו בית ישראל. עלינו לזכור כי בין אדם לחברו – אין יום הכיפורים מכפר – עלינו לזכור זאת גם כשאנו נמצאים בעימות, בלחץ, במתח או בכעס עם חברינו.

שנזכה לקיים את פרשת משפטים ולשמור על כבוד חברינו, גם כאשר אנו חולקים עליו.