בתוך ערפל

"וּמֹשֶׁה֙ נִגַּ֣שׁ אֶל־הָֽעֲרָפֶ֔ל אֲשֶׁר־שָׁ֖ם הָאֱלֹקים" וידוע מה שדרשו דורשי רשומות אם אתה מחפש את הקב"ה תיגש אל הערפל בחוסר הבהירות דווקא שם דהוא נמצא אך יעויין ברבינו בחיי שרוצה לומר שעניין הערפל הוא דווקא 'אור בהיר' מלשון שהאופל מעורה משם ולפי"ז אפשר לומר הסבר בצורה קצת שונה כי הנה כל בן עליה בתחילת דרכו כשבוחר לעצמו את הדרך ומתחיל לעלות בשלבי הסולם המוצב ארצה וראשו מגיע השמימה, או אפילו בעל תשובה בצעדיו הראשונים, איש איש לפי דרגתו נתקל בקשיים אם זה מצד הסביבה אם זה מצד ההרגשה הפנימית שהוא לבד ועל כולן חוסר הדביקות בה' שכה ציפה לה והיה בטוח שהנה היא מעבר לפינה והנה התבדה, ולפעמים מתגנבת ההרגשה אולי לא כדאי, אולי טעיתי ועדיף לחזור להיות כמו כולם, אבל זה בדיוק הנקודה וזה מה שצריך ללמוד מפה שבילקוט שמעוני מובא שמשה נכנס לפנים משלוש מחיצות – חושך, ענן וערפל. חושך מבחוץ ענן מבפנים וערפל מלפני ולפנים, דהיינו משה רבינו בשביל להגיע אל האלוקים לא עבר רק דרך הערפל אלא לפני זה עבר בחושך וענן ורק לבסוף הגיע אל הערפל, הרי שבשביל למצוא את הריבונו של עולם, בשביל להגיע לחיקו ולדביקות בו יתברך, צריך לעבור בחושך שזה ממש עלטה גמורה בחי' הסתרה שבתוך ההסתרה (בוודאי גם שם נמצא…) ואח"כ בענן שזה קצת יותר בהיר והעלטה מתחילה להתפזר מתחילים קצת לחוש את קרבת ה' אך עדיין הענן קצת שחור, עד שמגיעים אל הערפל אשר שם האלוקים מקום אשר מעורה מהאופל, מגיעים לבהירות הגדולה של 'אני לדודי ודודי לי' 'שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני' רק דבר אחד צריך לזכור שחושך לא מגרשים במקלות, אלא מגרשים באור, עוד עמל התורה, עוד תפילה מתוקה, עד שזוכים לראות את האור הגדול.

יה"ר שנזכה במהרה לבהירות הגדולה של "ומלאה הארץ דעה את השם", אמן.