לאחר פטירת יעקב אבינו ותום ימי הבכי במצרים, האחים עולים לקבור את אביהם במערת המכפלה. לאחר מכן כאשר הם עושים את דרכם בחזרה למצרים, הם עוברים ליד אותו בור אליו השליכו את יוסף, נזכרים במעשיהם ואז מביעים רגשות חרטה כלפי יוסף אחיהם. הם מבקשים ממנו סליחה על מה שעשו, נכנעים לפניו, מציגים עצמם כעבדים שלו ופוחדים שכעת הוא עלול לנקום בהם. יוסף כמובן סולח להם על הכל ומציג אמונה גדולה בקדוש ברוך הוא שתכנן את המהלך האלוקי שהתרחש מרגע השלכתו אל הבור. אבל צריך לשאול, מדוע רק עכשיו נזכרים האחים לנסות לפייס את יוסף? מדוע עד עכשיו לא דיברו איתו על כך ולא ניסו להביע חרטה?
לכולנו יש דברים רבים שמעסיקים אותנו. לכולנו יש טרדות שונות, דאגות, כעסים, חרטות ושאר דברים שמציקים, ומצד שני גם דברים שמשמחים אותנו ושאנו אוהבים. פרטים רבים ואינסופיים מרכיבים את חיינו. יחד עם זאת, כל שניה מחיינו מוקדשת לדבר אחד בלבד. אי אפשר להתרכז בכמה דברים בו זמנית. אי אפשר לחשוב כמה מחשבות ברגע אחד. לכן אנו משמיטים פרטים רבים ומתרכזים רק בדברים מסוימים שנראים לנו חשובים לרגע הזה.
בין כל הדברים שאנו משמיטים, אפשר למצוא דברים חשובים ביותר. לפעמים ישנם דברים מהותיים שאנו כלל לא שמים לב אליהם ונותנים להם לחמוק מאיתנו. לפעמים אנו כל כך עסוקים במירוץ של החיים, מתעסקים בעבודה ברוב שעות היום, בין לבין נפגשים עם אנשים, אוכלים, שותים, ישנים, מדברים, נחים, מבלים ומתעסקים בעוד דברים שונים בזמן שאת הדברים המרכזיים בחיינו אנו שוכחים ונוטשים.
לכן כל כך כיף לפעמים לשבור את השגרה, שפתאום אנו יכולים לחוש דברים שבכלל לא היו בתכנון. פתאום אנו מרגישים רגשות ששכחנו מהם. פתאום אנו יכולים לחשוב על דברים חשובים שכבר שנים לא חשבנו עליהם. לכן צעירים רבים שמחפשים משמעות רוצים להתנתק מהכל במסע בין ההרים של המזרח הרחוק. מתוך הבריחה מהשגרה שלנו, אנו מנסים להשיג השגות ולהבין דברים שחיים שלמים של שגרה לא יספיקו כדי שנבין אותם. אבל מספיק לברוח ולהתבודד במשך שעה קלה כדי להגיע לתובנות עצומות כאלו.
להתבודד בהרים של הודו זה בוודאי לא הפיתרון. שהרי אנו עושים את זה באופן זמני וחד פעמי, ולאחר מכן אנו חוזרים לשגרת החיים לעוד הרבה זמן. בנוסף, ההתעלות האמיתית מגיעה כאשר אנו מגיעים להשגות ומצליחים להתנתק מההמון גם בתוך כל ההמולה של החיים. אם נצליח להכניס זמנים כאלו של חשבון נפש והתנתקות גם בתוך השגרה של החיים שלנו, זוהי ההצלחה הגדולה ביותר. לא צריך לצאת לשבוע נופש כדי להירגע וליישב את הדעת, אלא אפשר לעשות זאת גם בתוך לחץ הסביבה שמקיף אותנו.
מתוך השגרה וההרגלים שלנו, מתוך הקיבעון הגדול של החיים שיצרנו לעצמנו, אפשר לייצר רגעים של חשבון נפש. זמן המוקדש רק לפנימיות שלנו ולתובנות בקשר לדרך החיים שלנו. האם אנו בדרך הנכונה? האם לא סטינו מהמסלול? האם נהגנו היום כשורה? מה התכנון שלנו למחר? האם זוהי הדרך שתוביל אותנו למטרה אותה אנו מנסים להשיג? חשבון הנפש שנעשה עם עצמנו יכול להוביל אותנו לשינויים גדולים וטובים. הוא יכול לסלול לנו את הדרך להצלחה ולהשגות אמיתיות. יותר מכל, הוא יכול להוביל אותנו אל האמת.
כאשר אנו חושבים בצורה רצינית ופנימית, אנו יכולים להגיע לתובנות ומשם להגיע לאמת. כאשר אנו עטופים בציניות, מתבדחים ועסוקים בהרשמת האנשים סביבנו, האגו טופח והשקרים חוגגים. קשה מאוד להבדיל בין אמת ושקר במצבים האלו. אדם מתנהג עם הבוס שלו בעבודה בצורה מסוימת, ליד אשתו הופך לאדם שונה לגמרי ועם כל מכר הוא מתנהג בצורה שונה. השאלה היא מהי האמת בקשר לאותו אדם? האם הוא חרוץ כמו שהוא מציג עצמו ליד הבוס? או שהוא כעסן כמו שהוא מתנהג עם אנשים מסוימים? או שאולי הוא ליצן כמו הבדיחות שהוא מוציא ליד המשפחה? אפילו אותו אדם לא יכול להכיר את עצמו, כי כדי להכיר את האדם לעומק הפנימיות, האדם צריך להישאר לבד ולעשות חשבון נפש עם עצמו. רק כך הוא יכול להסיר את כל המסכות מעליו, להוריד את התפאורה, להסיר את האגו והשחצנות, להתנתק מהתאוות החומריות, להיפרד מהציניות והליצנות ולהישאר חשוף לאמת. בין ארבע קירות אדם לא יכול לשקר לעצמו.
ראוי לכל אחד מאיתנו להגיע לחשבון נפש כזה. זה יכול להיות זמן קבוע לפני השינה בו אנו חושבים על היום שעבר ומתכננים את היום שיבוא, זה יכול להיות בהליכת בוקר של חצי שעה בה נוכל לנקות את הראש ולעשות סדר לעצמנו, זה יכול להיות בזמן התבודדות בו אנו מדברים עם השם יתברך על כל מה שצריך לדבר. זה יכול להיות אפילו 5 דקות של פנאי בין הטרדות של היום, בהן במקום לתפוס עוד איזו תוכנית חסרת טעם בטלוויזיה, נוכל לנצל אותן להתעלות והתבוננות פנימית לעומק הנשמה. ככל שנעשה חשבון נפש עמוק יותר עם עצמנו, כך נוכל להגיע להשגות גבוהות יותר בחיים.
האחים של יוסף היו עסוקים בטרדות החיים. את ההשלכה לבור ומכירת יוסף הם בטח רצו לשכוח. זה הרי בוודאי לא משהו שמשמח לחשוב עליו. אפשר לשער שכל אחד היה עסוק בענייניו, יוסף בארמון המלוכה במצרים, האחים בארץ גושן, ליד יעקב אבינו אף אחד לא רצה לדבר על העניין כדי שהוא לא יידע מכך. כולם התעסקו בלהמשיך את החיים וכנראה שלא היה פנאי לחשוב לעומק על ההשלכות של הדברים.
כאשר יעקב אבינו נפטר, פתאום כל החיים השתנו. פטירה של אדם עוצרת לנו את זרם החיים, זה זמן של חשבון נפש בו אנו עוזבים את שגרת החיים וחושבים על המהות הגדולה יותר בעולם. לאחר שאדם קרוב נפטר, פתאום שום דבר לא חשוב לנו והכל מאבד משמעות, פתאום רואים את השקר שבתאווה וכל מה שחושבים עליו זה הנפטר ומשמעות החיים. מתוך זמן כזה שחושבים ברצינות על החיים אפשר להגיע לאמת. אפשר לשער שפתאום האחים הבינו דברים שלפני כן לא ייחסו אליהם חשיבות. הדברים אמנם תמיד היו קיימים, אבל היו מוחבאים מתחת לפני השטח מבלי שיתנו להם משמעות. כאשר חושבים על הדברים ברצינות יותר, אז הם מקבלים את המשקל הראוי לה.
מתוך חשבון הנפש של האחים, הם הבינו שטעו. הם עברו ליד אותו בור שאליו השליכו את יוסף ונזכרו במעשה. הם הבינו שיעקב אביהם כבר לא נמצא שם וכעת הם צריכים להתמודד עם יוסף. פתאום הבינו שהם נשארו חשופים לבדם עם יוסף וכעת אין מחיצות או מקום לברוח אליו. מתוך הדברים הם הגיעו לחשבון נפש אמיתי שהביא אותם להביע חרטה ולהיכנע בפני יוסף.
לפעמים החיים מאלצים אותנו להסיר את המסכה ולהתמודד עם דברים. אדם ביום החתונה שלו לא חושב על שום דבר אחר חוץ מהחתונה שלו. אדם שחס ושלום נפטר לו קרוב לא יכול לחשוב על שום דבר מלבדו. אדם שמגיע ללחץ ממוקד גדול במבחן כלשהו, בפרויקט בעבודה או בטרדות החיים, מאלץ עצמו לחשוב רק על זה והוא לא יכול להתרכז בשום דבר אחר. באותו רגע אי אפשר להמשיך כרגיל בשגרה, קשה להתבדח או ליהנות מאיזו תאווה טיפשית כאשר יש לנו פרפרים בבטן שכמעט משתקים אותנו.
כשם שאנו יכולים להסיר את המסכה מתוך האילוצים, כך נוכל ללמוד להסיר אותה בצורה מכוונת על פי רצוננו. אם נקבע לעצמנו זמנים של חשבון נפש, נוכל להתנתק מהכל ואז לקבל פרופורציות על החיים. נבין מהי ערכה של מצווה שחוצה עולמות ובונה לנו את המסלול לתכלית. נבין כמה טיפשיות הן התאוות השקריות שאין בהן ממש. נבין מה חשוב באמת בחיים ומה סתם מבזבז לנו את הזמן. (אתר אמונה)
מזמן רעווא דרעווין של פרשת ויחי מתנוצצים עלינו אורות השובבי"ם. הקב"ה נתן לנו במתנה את ימי השובבי"ם (שמות, וארא, בא, בשלח, יתרו, משפטים), ובשנה מעוברת – שובבי"ם ת"ת (תרומה, תצוה). זמן זה מסוגל מאד לחשבון נפש ולתיקון הברית. הברית היא בין כנסת ישראל המשולה לאשה ובין ד'. ברגע שמשהו מתקלקל בקשר שלנו עם אבינו שבשמיים – זה נקרא פגם הברית. בימים האלה (שובבי"ם) יש כח רוחני גדול של טהרה ונקיון שמאפשר להתחדש לגמרי, כי בימי השובבי"ם הקב"ה משפיע לכל יהודי יכולת להיטהר לגמרי ולהיות נקי כתינוק בן יומו, ולקבל כוחות גדולים ונוראים למעלה מן הטבע, למלא את רצון הבורא בכל העניינים. עלינו להאמין בקדושת הזמן הזה וע"י אמונה זו לחזק ולמשוך ישועות ברוחניות ובגשמיות. וכח ימים אלו להגיע לתכלית הקדושה, והקב"ה ברחמיו מכפר אפילו על עבירות שאין יוה"כ מכפר, עד שכל אחד מעם ישראל יוכל להגיע פנים בפנים כמו מעמד הר סיני שאז פסקה זוהמתן
ימים אלה יש בהם כח אדיר לתשובה. האר"י הקדוש גילה שהם כנגד 42 ערי המקלט. אנא בכח = 42 אותיות, ואהבת את ד' אלוקיך (בקריאת שמע) = 42 , לכל יום יש כח של: עיר מקלט אחת, אות אחת מ"אנא בכח" ואות אחת מ"ואהבת". אפילו מי שלא עושה דבר בימים הללו – מכל מקום הימים עצמם רוחצים ומזככים אותו. אם בכל זאת מישהו זז קצת לצד הקדושה היום – יש לזה כח אדיר!!!
בעבר נהגו להתענות, ויש הנוהגים גם כיום להתענות בזמן השובבי"ם בימי שני וחמישי, ומטרתם היתה לזכך את הגוף ולהאיר את הנשמה ביתר חוזק. בימינו התענית גורמת למיעוט תורה ולחולשה. ככל שהגוף חלש, גם כוחות הנפש נחלשים. ואז התאוות של הגוף מתגברות, במקום שהנשמה תתגבר…, לכן גזרו שלא להתענות מעבר למה שכתוב בשולחן ערוך. אז מה כן הדרך לתיקון שלנו בימינו, ומה התחליף לתשובה? רבי נחמן גילה שכל דיבור עם בורא עולם הוא יותר גדול מכל תענית. "התבודדות (הכוונה לתפילה אישית הנאמרת בכוונה) היא מעלה עליונה וגדולה מן הכל!!!" כלומר העצה היא שיוסיפו תפילה על התפילות הסדורות (כמו שמצווה החפץ חיים בלקט מאמרים), תפילות נוספות אלה יש בכוחן לזכך את הנפש ולטהרה. לכן בימים אלה יש כח להגיע למ"ט שערי טהרה, טהרת הפה, וטהרת הדיבור
ימי השובבי"ם הם ימי תשובה ושינוי ומהפך האישיות וכנסת ישראל מבקשת: השיבנו ד' אליך ונשובה – אנא ד' אתה תשיב אותנו בתשובה, כי אנחנו לבד לא יודעים ולא יכולים בדור הזה לחזור בתשובה. ד' עונה לנו: "קחו עימכם דברים ושובו אל ד'. מהם ה"דברים"? כח דיבורי תורה (1) וכח דיבורי תפילה (2): "הקול (1) קול (2) יעקב", כי "חרב פיפיות (2 פיות = תורה ותפילה) בידם". יותר קל לנו להאמין שתענית דיבור תחזיר אותנו בתשובה, אבל בעצם דיבור נכון עם ד', מעלתו גדולה מתענית!! זה הסוד שגילה לנו רבי נחמן. העבודה המעשית שלנו בימים אלו במיוחד היא להרבות לדבר דברי תורה ולהרבות לדבר דיבורי תפילה – אם נעשה זאת נשוב מיידית לבורא עולם וישתנו החיים שלנו לטובה, (שיחות של הרבנית חוה שמילוביץ תחי').
בימים של שובו בנים שובבים יש יתר תוקף לחזק את פרצות הדור והניסיונות. ובמקום להיאנח עליהם ולומר כמה קשה, צריכים להתחזק בדיבורים מחזקים. וצריכים להקדיש את הזמן ביתר מחשבה על תפילה על כל ילד. לכלול בחשבון הנפש היומי את הבקשה 'חזקני נא', ובעזר השם יהיו הדיבורים לטובה בוראים היכלות בעולמו של הבורא יתברך לגאלנו מהרה, (המודיע, הבית שלנו, פר' שמות תשע"ג).
השם יתברך יזכה אותנו לעשות חשבון נפש אמיתי עם עצמנו, שנבין מהו המסלול הטוב לחיינו וגם נצליח לצעוד בו.