כל הפוסטים באושוויץ-בירקנאו

בנו יחדו נמצא בין 1,400 הנערים האומללים, שנגזר דינם ע"י הנאצים להישלח לתאי-הגזים. האב סירב לפדותו על חשבון חיי ילד

אתרוג ולולב מ"שנה קודמת", שהביא יהודי מהעיר לודז, ב"משלוחים" אשר הגיעו בסמוך לחג הסוכות – הם שאיפשרו לאלפים מעיר-ההריגה, לקיים

השופר הובא לאושוויץ בנסים רבים, ושתקעו בו ראש-השנה בעשרים מקומות שונים ברחבי מחנה ההשמדה. הדבר היה כרוך בסכנת-נפשות, בשל עינם

בפסח הראשון באושוויץ, אחרי וולקוביסק [מחנה עבודה], "ישבתי" כאילו ליד שולחן ה"סדר", ואפילו חמץ לא אכלתי כל הפסח. לפני שבת

נאום קצר של קידוש-השם, בשפה הגרמנית דווקא, נשא בעיר-ההריגה אושוויץ האדמו"ר מבויאן, ר' משה פרידמן, כאשר קרא באזני ה"אוברשטורם-פירר", ראש