"שמונה-עשרה" מתוך מסירות-נפש
מחנה-מוות, בימי הזעם ה"קאפו" היהודי הפליא את מכותיו באסיר שסירב להפסיק את תפילתו קודם סיומה. הוא מכה וקרבנו ממשיך בתפילתו.
ארכיון של: 2020
קרא עוד ←
תפילת האב על בניו…
במחנה, בימי הזעם התקיימה הבטחת אבא שניתנה לנו במחנה. זכינו לשרוד בדרך נס. אנו האחים הייינו בימי הזעם בני שתים
פסח ראשון ביער
במחנה פרטיזנים, בימי הזעם פתאום ראיתי את ישראל הקצב, בן עירנו, כאשר קפץ נפחד מתחת לאחד השיחים יחד עם משפחתו:
סיכנו את עצמם לאפות מצות "עוני"
מחנה-עבודה, בימי הזעם במחנה אחד נאפו בסודי סודות, עוגות-מצות על צינורות הפח של תנורי הצריפים… הקמח של הדגן נאגר מעט-מעט
מתיקות טעמו של קידוש-השם
מחנה-עבודה, בשנות הזעם קומץ בחורי הישיבה, נצמדו יחדיו לחיים ולמוות ממש. אני נמשכתי אליהם, נאחזתי בהם כבחגורת-הצלה אחרונה, שלא להידרדר