כל הפוסטים בגיבורי השואה

קול רגלי הקלגסים הארורים הגיע לאוזנינו פתאום. היה זה ביום השלישי דחוה"מ, ואני עם בני שמואל יושבים בסוכה אשר בתוך

כאשר יצאתי ממקום מיסתורי בבור תחתיות, לשאוף אוויר צח בין עצי היער, מצאתי מקום קרחת באמצע היער ותמהתי לראות האיך

בין עצי היער, כאשר קהל גדול התאסף סביבו, התפלל רבה של פוטיק ב"ימים הנוראים" לפני ה"עמוד". הציבור הגיע מכל הבורות

ספונים וטמונים במערות ובנקיקי הסלעים, ביער עבות וסבוך, כשרק שמלתם לעורם, נתונה היתה הדאגה רק להישרד, ויום-יום חיפשו אוכל להחיות

כאשר ברחתי מעירי פוטיק בראשית שנת תש"ב, לקחתי עימי תפילין, עט ונייר לכתוב, וגם ש"ס קטן בשני כרכים. מעיד אני