הכול מחושבן ומסובב משמיים

משה רבינו אומר לעם ישראל, שהוא התחנן להקב"ה להיכנס לארץ ישראל, אך הקב"ה אמר לו "עלה ראש הפסגה ושא עיניך ימה וצפנה ותימנה ומזרחה וראה בעיניך כי לא תעבור את הירדן הזה" [ג', כ"ז]. רש"י מסביר את הפשט הפשוט בביאור הפסוק, שהקב"ה אומר למשה רבינו שיעלה לראש ההר כדי שיוכל לראות את ארץ ישראל, ובכך יזכה לקיום בקשתו "ואראה את הארץ הטובה" [ג', כ"ה].

בדרך דרוש שמעתי להסביר את הפסוק, ע"פ מה שמביא רש"י בפרשת חוקת [במדבר כ', כ"ב], שלמרות שהענן הולך לפניהם ומשוה את ההרים, שלושה נשארו בהן הר סיני לתורה, הר נבו לקבורת משה והר ההר לקבורת אהרן. א"כ, אומר הקב"ה למשה רבינו "עלה ראש הפסגה ושא עיניך וגו' וראה בעיניך", תראה מסביבך שכל ההרים יושרו ע"י הענן, אבל ההר שאתה עומד עליו נשאר גבוה, וזהו הסימן "כי לא תעבור את הירדן הזה", שזאת הסיבה שההר נשאר גבוה, כי זה מקום קבורתך.

הדבר שרואים מכאן הוא, שאין דבר שהוא מקרה בעולם, ולכל דבר יש סיבה וחשבון, כך שאפילו שאחד הדברים שהענן היה עושה במדבר הוא ליישר את כל ההרים [שזה מה שגרם לנס של נחל ארנון, כמובא ברש"י במדבר כ"א, ט"ו-ט"ז], אבל כשישנם כמה הרים שצריכים להישאר בגובהם, הענן לא מיישר אותם.

דבר זה רואים גם בתחילת הפרשה, שכשמשה רבינו אומר לעם ישראל שהוא ביקש מהקב"ה לעבור את הירדן לארץ ישראל, תגובתו של הקב"ה היה – כלשון משה רבינו – "ויתעבר ה' בי למענכם", ומסביר רש"י "למענכם – בשבילכם, אתם גרמתם לי". לכאורה בדקדוק הלשון לא מדויק, כי היה צריך לכתוב בגללכם שאתם גרמתם לי, וכמו שכתוב בפרשה הקודמת "גם בי התאנף ה' בגללכם" [א', ל"ז], ולמה כתב רש"י בשבילכם.

ושמעתי להסביר ע"פ דברי האור החיים בפרשת חוקת [כ', ח'] שכתב "אם יכנס משה לארץ, ויבנה בית המקדש, יצטרך ה' להשליך חמתו כשירשעו, ולא על בית המקדש, ויכלו ישראל ח"ו", והיינו שאם משה רבינו יכנס לארץ ישראל ויבנה את בית המקדש, בית זה לא ייחרב, אך כשעם ישראל יחטא, אז חלילה ה' יכלה עליהם את חמתו ולא על העצים והאבנים של בית המקדש. וזה הביאור בדברי רש"י "ויתעבר ה' בי למענכם – בשבילכם", שהסיבה שהקב"ה כעס על משה רבינו ולא הסכים להכניסו לארץ ישראל, היה בשביל עם ישראל ולטובתם, כדי שלא יכלו כשיחטאו.

וגם כאן רואים שכל דבר שעושה הקב"ה בעולם הוא מחושבן לפרטי פרטים, ולא נותר לנו רק לבטוח בו שכל דבר שהוא עושה זה לטובתנו בלבד.