עורך אנונימיקוסובה, ליטא, תש"ב
הפצרות הפרטיזנים היהודים, ביערות הסביבה, שיסכים להימלט אליהם כדי להציל את חייו – נדחו בתקיפות ע״י רבה הנערץ של קוסובה, הרב יצחק קרליץ, אשר שמו נודע לתהילה בכל גלילות ליטא ופולין.
רבי יצחק, אשר מילא את מקום אביו, רבי שמריהו יוסף, דבוק היה בצאן־מרעיתו וזכה לשקם את מסגרת הקהילה אחרי תקופה של שבר והתרופפות. הוא הקים במקום גם ישיבה גדולה אליה נהרו בחורים מכל הסביבה. אחיו המפורסם, בעל ה״חזון־איש", התפלא עליו, כאשר לפני שנים הרבה התכונן לעזוב את העיירה ולעלות לארץ־ישראל. "הלא הוא עצמו יודע, כי היהדות במקום תלויה בו" – טען ה"חזון־איש"… ואכן, לא מימש רבי יצחק את חלומו והמשיך לעמוד כנגד כל הרוחות הרעות, שביקשו לפרוץ את מעגלי המסורת היהודית.
רבה של קוסובה עמד בתפילה, בביתו, בשחרית של יום שבת קודש, כשהשיגוהו כדורי־המוות של המרצחים. הרב הובל למנוחת־עולמים בקבר משותף עם אשתו ובתו, שאף הן נורו למוות מירי הקלגסים הגרמנים.
"אלה אזכרה״, כרך ז', עט' 82-76