עורך אנונימיהקדשה: שלום בן גילה לרפואה שלימה
גיטו קובנא, ליטא, תשרי תש״ב
הפמוטים ונרות השבת הוצאו לרחובות גיסו קובנא בידיים שותתות־דם ממכות הקלגסים הגרמנים. בעוז רוחה גברה על המרצחים ולא הירפתה מנרות שבת קודש…
היא וחניכותיה הטהורות מ״בית־יעקב" שבגיטו קובנא הוצאו להורג ב״מבצר התשיעי", באותו ערב "שבת שובה", שנת תש"ב לקול שירת "לכה דודי", בעומדן על סף בורות־המוות, לאחר הדלקת הנרות והברכה עליהם. השלהבות הבהיקו ושפתיה שלה ריחשו "תפילה לאלוקי מרום, שיקבל תחת כנפי השכינה את נשמות הקדושים, שמתו מות־קדושים על קידוש שמו יתברך…"
…מרת אלה שמואלביץ, המחנכת הדגולה של "בית־ יעקב" בקובנא, שהביאה עימה את נרות השבת עד לגיא־ההריגה, תבעה מכל הציבור הקדוש שנמצא שם ב"מבצר התשיעי", יותר מאלף יהודים, לעשות חשבון־ נפש ולזכור ששבת היום. לכן, מוטל עליהם, עוד לפני הליכתם לקדש את השם – לקדש קודם את השבת.
הרב אפרים אשרי, ירחון "בית יעקב״, גליון 13, עט׳ 7, סיון ונש״ך