הקדשה: לרפואת אברהם חיים בן יונה
בכפר ע"י גרוסוורדיין, אביב תש"ד
רצועת התפילין נקרעה פעם אחר פעם. הרבי פרץ בבכי ואמר: "עכשיו הפסדתי עוד מצווה אחת שהיתה בידי". הוא נאנח קשות ושקע בעוגמת-נפש. אבל אז פתאום הגיע אליו הגוי, אצלו הסתתר בעליית הגג של הרפת, בין חבילות הקש, ולחש באוזנו כי מצוי בידו מטמון: "איזה דבר יהודי" אשר נמסר לו לשמירה. לדבריו, הובטח לו שאחרי המלחמה, אם יימצא "יהודי מבין" – ישלם הלה עבור מטמון זה כאלף דולר.
הגוי נתבע להביא במהירות את המטמון, ואמנם חזר לעליית הרפת בלא עיכוב. האדמו"ר מבאבוב חשף בחבילה הקטנה זוג תפילין של רש"י, גדולים ומהודרים ביפי צורתם ועיבודם, הבתים וגם ה"רצועות". ניכר היה בהם שנעשו בידי סופר מומחה ומפורסם, כנראה עבור איזה אדם גדול…
לשמחת רבי שלמה מבאבוב לא היה שיעור. הנה הזמין לו השי"ת לקיים שוב מצוות תפילין, באופן המהודר ביותר. הוא הבטיח לגוי לשלם את שכרו בשלימות, אחרי שיחצה בשלום את הגבול לרומניה ויגיע לעיר אראד.
קונטרס "תולדות אדמו"רי באבוב", עמ' 70. מתוך אינצקילופדיה שמע ישראל