הקדשה: שלום בן גילה לרפואה שלימה
נייטרא, פסח תש"ב- אלול תש"ד
מאות תלמידים ועוד עשרות רבנים על משפחותיהם עסקו בתורה מתוך התמדה נפלאה, בישיבת נייטרא המחתרתית…בתקופת האימים הנוראה של השמדת מיליוני יהודים בפולין. תיאור תמציתי על הוויות ישיבה מיוחדת זו מובא בספר "דמויות הוד" של א. סורסקי: "ישיבה אחת ויחידה בכל אירופה, שנשארה במקומה וראשיה הוסיפו להרביץ תורה למאות תלמידים, בו בזמן שמרבית מיליוני יהודי פולין הושמדו כבר ומקדשי התורה חרבו כליל, הייתה ישיבת נייטרא. בעיצומו של גירוש יהודי נייטרא למחנות הריכוז, קיבל רבי שמואל דוד היתר מיוחד מן הגרמנים להישאר בביתו ובבית מדרשו, לאחר שהכירו בו כ"רבה הראשי של סלובקיה". על סמך היתר זה ותוך הסוואה מעולה, הסתתרו במעונו ובבניין הישיבה (בלא היתר ותוך סכנת נפשות), מאות תלמידיו ועוד עשרות רבנים על משפחותיהם, שעסקו בתורה מתוך התמדה נפלאה מבלי להתחשב כמלוא נימה בפורענות המשתוללת בעולם ובסכנה האורבת להם אישית".
כשנתיים ומחצה התקיימו כאן הלימודים, בתנאי "מחתרת", מפסח תש"ב ועד אלול תש"ד, זמן הגירוש האחרון של יהודי נייטרא, כאשר גם רבי שמואל דוד אונגר, יוצא למקום מסתור ביערות סביב העיר. ועוד נאמר בתיאור אודות הישיבה: " במשך כל תקופת האימים, נהג רבי שמואל דוד להשמיע את שיעורו ברבים מידי יום ביומו, בתנאי מחתרת מובהקים. עליהם יסופר בספר "מן המיצר", כי לאחר שנפטר רבינו מידם בדרך הזה בתורת "רב המדינה", חזרה התפילה וחזר הלימוד, מחדרו לבית המדרש. תלמידי הישיבה עשו לעצמם מחבוא, תחת דכן האלמימ"ר (ה'בימה') של קריאת התורה, שהיה לו קצת אורך ורוחב, והיה גבוה ג' מדרגות, להסתתר שם שוכבים צפופים בלחץ, דחוקים ונדחקים זה על גב זה, בשעה שלומד רבינו את השיעור דבר יום ביומו, את השיעור שלא הפסיק ללמד ברבים אפילו יום אחד פשוטו כמשמעו…"
אהרון סורסקי,"דמויות הוד", עמ' ע"ד-ע"ה. מתוך אינצקילופדיה שמע ישראל