הקדשה: לרפואת אברהם חיים בן יונה
מחנה מילדורף, גרוס-רוזן, ניסן תש"ה
טעם של גן עדן ממש, טעמנו במצה שאפינו. אין לתאר את ההרגשה הנפלאה שקיננה בלבנו גם ב"ליל הסדר השני", כי זכינו גם בגיא צלמוות לקיים מצוות מצה כהלכתה,על אפם ועל חמתם של משעבדינו. הפעם נתכבדתי אני לעבור לפני התיבה לתפילת ערבית ולערוך את ה"סדר" למסובין. בין אלה היה גם פורק-עול, יהודי מפולין, ה"בלוק עלטסטער" מהצריף השכן. הלה ישב כל הזמן דומם, ורק התבונן במתרחש. לפתע התרומם ממושבו וקרא ברגש: "האמינו לי יהודים, שאלמלא ראיתי מחזה נהדר זה במו עיני, לא הייתי מאמין לשום אדם בעולם, כי אמנם יתכן הדבר, שיהודים יקיימו מצוות "אכילת מצה" מתחת לאפם של הגרמנים, ולנוכח עיני המוות!"…
שבועות מספר אחרי חג פסח זה, נחלו הגרמנים את תבוסתם הסופית. ביום ל"ג בעומר זכינו לשחרור כאשר הגיעו אלינו כוחות בנות הברית. וכך ב"יומא דהילולא" של רשב"י, זכיתי בחסדי ה' לברך "על ספירת העומר" כבן חורין ממש…
האדמו"ר מווישווא, רבי חיים יהודה מאיר הגר
א.רוזן, ירחון "בית יעקב", גל' 71, עמ' 16