עורך אנונימיהקדשה: שלום בן גילה לרפואה שלימה
מחנה פוזנא, בשנות הזעם
הלילה, בחזרתם מהעבודה, התפללו מנחה ומעריב, ואף על "קידוש-לבנה" לא ויתרו בשום-אופן. נקל לשער עד כמה היתה דרושה מנוחת הלילה, לגופם המותש והחלוש מעבודה, מפני המחסור במזון, ומשברון הלב מהדיכוי וההשפלה. ובכל זאת – כאשר יצא אחד מהם בלילה לצרכיו ו"מצא" לבנה ללא עננה – עורר את חבריו משנתם לקידוש-לבנה, אף כי הדבר כרוך היה בהפסד שינה חיוני מאוד. התפילה היתה מעל לכל, אפילו אם היה הדבר כרוך מאוד. התפילה היתה מעל לכל, אפילו אם היה הדבר כרוך בסכנת-נפשות ממש! בתנאים קשים אלה שמחו ועלצו, כי על אף הכל זוכים הם לקדש את הלבנה.
זכרונותיו של ר' מרדכי פלבינסקי, "מצפרני עמלק", עמ' 118 . מתוך אינצקילופדיה שמע ישראל