עורך אנונימיהקדשה: לרפואת אברהם חיים בן יונה
סלבודקה-קובנא, תמוז תש"א
בימי הזוועה ישב לו תלמידו הגדול של ה"חפץ חיים", רבי אלחנן וסרמן, רוב הזמן, בקומה התחתונה של הבניין, כשהוא עוסק בתורה. כל האנשים שמצאו מיקלט בבית זה, נאחזו באימה ופחד מפני הבאות. אבל, כשהביטו בקלסתרו התחזקה רוחם. "שום סימן של מורא ופחד לא נראה על פניו" – העידו השרידים שהיו עימו. "לא ניתן היה להבחין אצלו בסימנים של דאגה וטרדה- סיפרו הנוכחים.
היה זה אותו רבי אלחנן, שכבר הספיק ללמד את בנו, רבי נפתלי בינוש, כיצד מברכין על קידוש-השם – בנוסח שמובא בספר השל"ה הקדוש, כפי שקיבל מפי ה"חפץ חיים".
הוא חזר והזכיר למקורביו, שמקודשי-השם צריכים ברגעיהם האחרונים, "להישמר מכל מחשבת פסול, כי מחשבת פסול פוסלת את הקרבן"…
אהרן סורסקי, "אור אלחנן", עמ' רע"ט – ר"פ . מתוך אינצקילופדיה שמע ישראל