עורך אנונימיהקדשה: שלום בן גילה לרפואה שלימה
בערבות סיביר, בימי הזעם
בתחנת הרכבת של לבוב, התעכבה רכבת-הגירוש שיצאה לסיביר הרחוקה. הקומוניסטים התירו ברגע האחרון את ירידת הרב מטשיבין מהרכבת… אבל הוא סירב לנצל לטובתו את ההיתר האישי, כדי להימלט מהגורל הצפוי לאחיו הנרדפים. הרכבת יצאה לארץ-הגזירה ובתוכה גם הרב מטשבין. ימי עוני וצער עברו עליו במשך שנות גלותו, אך הוא המשיך גם באותם ימים בלימוד התורה, ובהעלאת חידושיו על הכתב…
תלמיד הרב ידעו, שמלבד הספקת מזון כשר, זקוק הוא לש"ס כמו לאוויר לנשימה. הם דאגו לו לכך, והש"ס הגיע לערבות סיביר.
ירחון "בית יעקב", גל' 90, עמ' 29. מתוך אינצקילופדיה שמע ישראל