הרב אליהו פורטנויהקדשה: לרפואת אברהם חיים בן יונה
בהפטרת השבוע אנו קוראים "והכהנים הלוים בני צדוק אשר שמרו את משמרת מקדשי בתעות בני ישראל מעלי המה יקרבו אלי לשרתני ועמדו לפני להקריב לי חלב ודם נאם אדני ה'. המה יבאו אל מקדשי והמה יקרבו אל שלחני לשרתני ושמרו את משמרתי". החפץ חיים עה"ת כותב, "עבודת ה' ניכרת בעיקרה יותר, בעת שרבו מפירי הדעת העוקרים את דיני התורה. בני צדוק שמרו את משמרת הקודש בעת שסרו בנ"י מעל ה', ובשביל זה זכו לקירוב ה' לשרתו ולהורות לעם ישראל בין קודש לחול ובין טמא לטהור. בעת שמתרבים המורדים במלכות, יכול אוהב המלך לעלות במדרגה יותר גבוהה מאשר בשנים כתיקונן, כי הלא הוא מגן על המלך בשעת הסכנה.
ועכשיו היא העת שרבו המורדים במלכו של עולם, ועלינו מוטל להגן על כבודו בכל חיינו, ממש כמו אוהבי המלך שומרי ראשו. חיים אנו בתקופה שמעלים את התורה על המוקד רח"ל, ומי שמצילה בטח יבוא על שכרו, ומכבדי אכבד, אמר הקב"ה, עת יבוא משיח צדקנו ויתפרסמו ברבים שמות המורדים והמגינים, וכ"א יבוא על שכרו עפ"י פעלו".
וכן כתב בספרו שם עולם [ח"א פרק כ"ב], "וכמה גדולה זכותם של האנשים המתחזקים בעת הזאת לבקש עצות ותחבולות לאזור חיל לעמוד במערכה נגד מצוקי הזמן, והיינו על ידי שיבקשו תחבולות להגדיל התורה והמצוה שלא תשתכח ח"ו מישראל. והזכות גדולה הרבה יותר ממה שלפנים, שאינו דומה מי שימצא מתנדב לקבל על עצמו לרומם כבוד המלך בעת שהארץ שקטה וחילו רב ועצום למי שמתנדב מעצמו לעמוד בקשרי המלחמה בעת שהמלחמה התגברה מאד ועבדיו העוזרים נתמעטו ונחלשו מרוב העמל, והמלך אז בעת צרה מאד, שבודאי ימצא חן רב בעיני המלך ויקרבהו לעמוד לפניו ולהיות מרואי פניו כשינצח המלחמה. וכן הוא ממש בעניינינו, כמו שאמר הכתוב, "והכהנים הלוים בני צדוק אשר שמרו את משמרת מקדשי בתעות בני ישראל מעלי המה יקרבו אלי לשרתני".
וכן להיפך, מי שמרפה עצמו בימינו מלחזק כבוד ה' ותורתו, עוונו גדול הרבה יותר ממה שלפנים, שמראה שאינו חושש לכבוד המלך בעת צר לו שנתמעט כבודו. וכ"כ הרא"ש בתשובותיו, שהמתרפה בעת כזו, עוונו חמור יותר, שרואה שהמלך בעת צרה, ואינו שם אל לבו לחוש לכבודו".
וזה הדבר שעלינו להקפיד בימים אלו, בתחילת זמן קיץ ולקראת חג השבועות – חג מתן תורתנו, ובמיוחד בזמנים קשים שאנו עומדים בהם, להרבות ולהתחזק בתורה ובמצוות וע"י מראים אנו שחשוב בעינינו כבודו של ה' יתברך.