אוהד שקד-מנדלבוייםזכות התורה הגינה על הבחורים הפליטים שלמדו במשך כל שעות היום. אף אחד מהם לא נתפס על-ידי הבלשים בבודפסט, למרות שלכדו בעיר כל יום את ה"בורחים" שהגיעו מחוץ-לארץ. מלבד השיעור עימם התקיים עוד שיעור קבוע לבחורים שעבדו בשעות היום והגיעו בערב לביהמ"ד לקבוע עיתים לתורה. גם אלה היו מהפליטים, ואם מי מהם לא הגיע לשיעור, קרוב לוודאי שנתפס ע"י הצוררים. המירדף אחרי האומללים נערך בסביבת בניין "חברת ש"ס" ובית-הכנסת הגדול "קאזניצי"…
הנה כי-כן, נעשיתי ר"מ בבודפסט לפליטים מסלובקיה. מעולם לא ידעתי מה יילד המחר, ואין בידינו אפילו פרוטה… היתה זו הישיבה היחידה בכל המדינה, וכמעט כל הבחורים בה היו מבני חו"ל. הם עמדו בסכנת-מוות וכמוהם גם אני עצמי. הפחד היה עצור בעצמותי עוד מימי הצרות בסלובקיה. כמעט במשך שנה ומחצה נהגתי להתעורר בבהלה משנתי, כבר באשמורת הבוקר, שמא באים הצוררים לקחתנו, כי בסלובקיה נהגו לחטוף את היהודים ממיטותיהם, בכל פעם, באשמורת הבוקר.
בודפסט, חורף תש"ג
הרב רפאל בלום, "טל השמים", עמ' ז'. מובא באינצ' שמע ישראל