מוטב אהיה קרבן-הקהל – ולא להיפך!

ראשי ה"גיסטאפו" באוסטורובצה הציגו אולטימטום ל"יודנראט" – הסגרת האדמו"ר לידיהם עד לחצות היום, או מעשה נקם בכל יהודי העיר, כאשר התרגום לנקם הוא חיסול… היה זה הרבי שהתנגד לפעולות להצלתו וגרס: "מוטב אהיה קרבן-הקהל – ולא להיפך!"

רבי יחזקאל'י, בנו השני וממלא מקומו של האדמו"ר המפורסם, רבי מאיר יחיאל מאוסטרובצה, נשא בגאון את דגל החסידות עד לרגע עקידתו. הוא חזה את השואה בראשית ניצניה וניבא את גזר דינה של יהדות פולין. תפילותיו היו מכוונות להצלת יהודי אמריקה ואלה שבארץ ישראל. בפרוץ השואה חזר ממקום הקייט באוטבוצק ונחפז לבני קהילתו.

בהגיע צו ה"גיסטאפו" להסגרתו, ביקשו להציל את חייו והוא סירב. ביקש רק להתפלל, התעטף בטלית ובתפילין, טבל במקווה ולבש קיטל לבן… "חלילה לי לסכן חייהם של 30,000 יהודי העיר" – אמר. המרצחים שמעוהו מצהיר באוזניהם: "הריני מוכן ומזומן, זה עידנים אני מצפה לזכייה זו…" וברגע האחרון, כשהרוצח מכוון את האקדח אל הרבי, קרא רבי יחזקאל'י בגאון ובעוז "שמע ישראל", בכיכר בית הכנסת. בפקודת הנאצים הוא נקבר בבית העלמין על ידי אותם עשרים יהודים, שביקשו למסור את חייהם במקומו. אחר כך נצטוו גם הם לחפור קבר לעצמם, ולתוכו נורו כעבור זמן קצר.

ישעיהו זילברמן

אהרן סורסקי, "דמויות הוד", ירושלים