תפילה שהיא… קידוש השם

בנימין אורנשטיין, יושב – ראש ה"לאנדמנשפטים" אוטבוצק – פלניץ – קארצ'ב, באיזור האמריקאי בגרמניה, מספר על ראש – השנה האחרון בגטו אוטבוצק, בשנת 1941.

מספר יהודים נועצים בו מתי לקיים את תפילת החג. הדעות חלוקות: הללו אומרים, שהסכנה אורבת ביותר בשעות הבוקר, אם כן, בדעתם להתחיל בתפילה אחרי 12. אחרים סוברים, שהציבור יתפלל רק קריאת שמע, ושמונה עשרה, וישמע קריאת התורה – ושאר התפילות יתפלל כל אחד בביתו, ביחידות. ויש גם דעה, שצריך לתת אפשרות ליתומים לומר "קדיש".

הדעה שנתקבלה בסוף פה אחד – שלמרות כל הסכנות יתפללו כרגיל, כי יהודי צריך להיות מוכן להקריב את עצמו בעד אמונתו ולבטל את רצונו לו מפני רצונו של בורא העולם, וכך עשו. אף אחד לא התנגד, והתפילה בציבור בראש השנה היתה למעשה של קידוש השם.

אוטבוצק, ראש השנה תש"ב

עדות בנימין אורנשטיין לפי מנשה אונגר, "דער גייסטיגער ווידערשטאנד", עמ' 150-151. מובא באינציקלופדיה שמע ישראל