אוהד שקד-מנדלבוייםהקדשה: לרפואת דלקה בת רבקה
במחנה הוטל איסור חמור על האסירים להשתמש במים, למרות שהמים מצויים היו בשפע רב. שבועות רבים לא באו מי שתיה לפי. אולם, לא ויתרתי על נטילה לפני תפילה ואכילה. פעם נתפסתי על כך. כעונש הוכנסתי על ידי מפקד המחנה האכזר, לתוך אמבטיית מים קפואים, במטרה להמיתני.
באופן מופלא, ממש בטרם קפאתי למוות, הופיע משרתו היהודי של מפקד המחנה, והלה בישר לצורר, שעליו להתייצב בדחיפות בפני מפקדיו. למשרת יהודי זה ניתנה הוראה חמורה להותירני במים לעוד רבע שעה, ואז יצא המרצח האכזר לדרכו. באותן דקות נוספות הייתי נופח, לבטח, את נשמתי. אבל, למרות ה"הוראה" החמורה הניח לי היהודי לצאת החוצה מיידית, ובכך הציל את חיי ממוות בטוח. זכות המצווה של נטילת – ידיים ודאי הגינה עלי להינצל ממות לחיים.
מחנה אבנזה, אוסטריה, שלהי חורף תש"ה
יחזקאל הרפנס, "בכף הקלע", עמוד 320. מובא באינציקלופדיה שמע ישראל