הקדשה: לרפואת אברהם חיים בן יונה
בהפטרה לפרשת זכור קוראים על שאול שנצטווה להרוג את עמלק, אך שאול לא עשה זאת אלא השאיר את אגג מלך עמלק ואת הצאן. כששמואל מגיע אליו בשליחות ה' להוכיחו על כך, אומר לו שמואל "וישלחך ה' בדרך ויאמר לך והחרמת את החטאים את עמלק ונלחמת בו עד כלותם אותם ולמה לא שמעת וכו' ותעש הרע בעיני ה'" [שמואל א', ט"ו, י"ח-י"ט].
ולכאורה צריך להבין את הלשון "ותעש הרע בעיני ה'", שהרי חטאו של שאול היה בשב ואל תעשה בכך שהוא לא עשה את מה שנצטווה ולא הרג את כל עמלק, ולמה שמואל אומר לו שהוא חטא בכך שהוא עשה את הרע בעיני ה'.
מסביר החפץ חיים, כיון ששאול נצטווה על ידי שמואל להכות ולהרוג את עמלק ולהחרים את כל מה שיש להם – "מאיש ועד אשה מעולל ועד יונק משור עד שה מגמל עד חמור", א"כ, היה על שאול לקיים את דברי ה' במלואם ולמחות את זכר עמלק ואת כל אשר לו מתחת לשמים.
אך שאול לא עשה זאת, אלא הרג רק את מקצת עמלק ועל השאר הוא חמל, יוצא שציווי ה' לא התקיים בכלל, שהרי שאול לא נצטווה להרוג חלק מעמלק. א"כ, את החלק מעמלק שהוא כן הרג הוא לא משום ציווי ה', אלא הריגה של אנשים שלא ע"פ ציווי ה', ועל מעשה ההריגה הזאת אמר שמואל "ותעש הרע בעיני ה'", שעשית בידיים מעשה שהוא רע בעיני ה', דהיינו הרציחה של האנשים שלא נצטווה על כך.
למדנו מכאן עד כמה צריך לקיים מצוות בדקדוק רב, שהרי יש פעמים כשמקיימים חצי ציווי, לא רק שזה לא מעשה מושלם אלא זה יכול להיות מעשה עבירה.