הקדשה: לרפואת דלקה בת רבקה
כשהקב"ה אומר למשה רבינו שיילך להוציא את בני ישראל ממצרים, אומר משה רבינו "מי אנכי כי אלך אל פרעה וכי אוציא את בני ישראל ממצרים" [ג', י"א]. רש"י מסביר שהיו כאן שני טענות של משה רבינו: "מי אנכי" – מה אני חשוב לדבר עם המלכים, "וכי אוציא את בני ישראל" – ואף אם חשוב אני מה זכו ישראל שתעשה להם נס ואוציאם ממצרים.
ועל כך עונה לו הקב"ה: "ויאמר כי אהיה עמך", וברש"י – השיבו על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון שאמרת מי אנכי כי אלך אל פרעה לא שלך היא כי אם משלי וכו' וששאלת מה זכות יש לישראל שיצאו ממצרים דבר גדול יש לי על הוצאה זו שהרי עתידים לקבל התורה על ההר הזה לסוף ג' חדשים שיצאו ממצרים.
ולכאורה צריך להבין את דברי רש"י שכתב שבני ישראל יקבלו את התורה שלושה חודשים לאחר שיצאו ממצרים, הרי בני ישראל יצאו ממצרים בט"ו ניסן וקיבלו את התורה בו' סיון – 50 יום אחרי יציאת מצרים ולא שלושה חודשים.
מבאר השפתי חכמים בזה"ל: "ויש לומר דלא מיירי בתורה שבכתב לחוד אלא גם בתורה שבעל פה שאחר קבלת התורה עלה להר והיה שם מ' יום ומ' לילה וקבל תורה שבע"פ ואחר שירד בי"ז בתמוז היו ג' חדשים שלמים והם נגאלו בשביל תורה שבע"פ כדכתיב על פי הדברים האלה כרתי וגו' על פי היינו התורה שבע"פ". והיינו, שהקב"ה אומר למשה רבינו שבני ישראל יצאו ממצרים בזכות התורה שבעל פה שהם יקבלו כעבור שלושה חודשים.
ודבר זה מתאים לתקופה בה אנו עומדים שרבבות מבני ישראל מתחילים מחדש את לימוד הש"ס במסגרת הדף היומי, וע"פ דברי השפתי חכמים לימוד זה של תורה שבעל פה בכוחה להביא את הגאולה במהרה בימינו.