לא מיהו יהודי אלא מהו יהודי

עם הקמת מדינת ישראל נחקק בתש"י (1950) "חוק השבות" אשר קובע כי כל יהודי בעולם שיגיע לשערי מדינת ישראל – יוכל לזכות כאן לאזרחות ישראלית מכובדת, ובתנאי שאינו בעל הרשעה פלילית. אלא שהחוק לא קבע למעשה מי מוגדר יהודי, ופקידי משרד הפנים בנמל התעופה היו אלו שקבעו בפועל מי הוא יהודי ומי אינו יהודי. הקביעה הייתה די פשוטה – מי שמצהיר שהוא יהודי – הוכר כיהודי. בימים ההם לא חלמו אנשים רבים להגיע למדינת ישראל הצעירה והענייה שנמצאת עדיין במצב שברירי – אלא אם הם באמת יהודים ומרגישים שכאן מקומם.

שתי פרשיות היסטוריות מרתקות הובילו להתערבות של בית המשפט בשאלה 'מי הוא יהודי' ולתיקון החוק בתש"ל  (1970) שקבע כי "יהודי לצורך חוק השבות הוא בן לאם יהודיה או שהתגייר ואינו בן דת אחרת". המשמעות של החוק קבעה שכפי ההלכה יהודי הוא בן לאם יהודיה, אך לא קבעה מה הוא הגיור שמקנה לו את הזכות להיות יהודי. מה גם שכל ההגדרה לעיל היא אך ורק לצורך החוק ולשם קבלת זכאות עלייה ולא מעבר.

בתיקון התקבל סעיף נוסף שקובע שלצורך החוק "יהודי" הוא גם מי שאחד מסביו או סבתותיו היו יהודים ו/או בן זוגו או אחד מסביו או סבתותיו של בן/בת זוגו היו יהודים. הסיבה שתיקנו את התיקון הזה היא לכאורה פשוטה – מי שהאויב שלנו, הנאצים, הגדירו כיהודי – אנחנו, כמדינה יהודית, לא יכולים להתעלם מכך וחייבים להגדירו כיהודי.

חבל, כמובן, שלא עשו שיעורי בית לפני כן, כיוון שהנאצים הגדירו מי ששניים מסביו/סבתותיו יהודים, ולא מי שאחד מהם יהודי.

בתקופה הזו לא שיערו מציאות בה אדם שאינו מרגיש חלק מהעם היהודי יבקש לעלות למדינת ישראל, בדיוק כפי שאין מציאות שאדם שאינו מרגיש שום שייכות לעם היווני יבקש להגר ליוון.

אלא שהמציאות עולה על כל דמיון, והחל מאמצע שנות ה-80 של המאה הקודמת, התחיל תהליך כלל עולמי של "גלובליזציה" – תהליך שהוביל לשינוי ברחבי העולם בניוד של סחורות, מחשוב ועובדים. עד מהרה קריסתה של ברית המועצות הוביל לבריחה המונית מרוסיה הרעבה אל מדינות מערב אירופה.

וכאן נכנס חוק השבות, או בעיקר התיקון שלו, אל העניין. אנשים רבים מארצות חבר הלאומים גילו לפתע שכדאי להגר דווקא למדינת ישראל, שכן מדובר במדינה מערבית מתקדמת. חיפשו וגילו סבא יהודי מכאן או סבתא יהודיה משם והוגדרו, בשל התיקון, כיהודים. היו גם נישואין לא מעטים בין "יהודים" לאלה שאינם יהודים ובשל כך הגיעה עלייה המונית של "יהודים" יחד עם שאינם יהודים. כמובן, כל זאת מבלי לגרוע מכך שיהודים טובים ומקסימים עלו לארץ ישראל מתוך קרבה אל היהדות – הן מבחינה דתית והן מבחינה לאומית.

מאז, למעשה, קיימת התכתשות בציבור הישראלי בנוגע למקומם של אותם "חסרי דת" כהגדרת משרד הפנים, בתוך החברה הישראלית.

השפה החילונית והשפה הדתית הן שפות שונות לחלוטין. עודני זוכר את עצמי עומד לפני כשנה בהלוויה של אדם חילוני ומבין שהשפה שלנו, הדתיים והחילונים, שונה לחלוטין כמעט בכל דבר וגם בנושא זה.

בעוד החילוני מתעקש לדון ב"מי הוא יהודי" עפ"י הגדרותיו, הוא מתעלם לחלוטין מ"מהו יהודי". לצערי, הציבור הדתי נסחף אחרי השאלה "מיהו יהודי", כלומר – מי אִפשר לו להיות יהודי, מי הכיר בו כיהודי.

בעוד שלעניות דעתי השיח שלנו צריך להיות סביב "מהו יהודי" – מה היא מהותו של היהודי. ההסתכלות שלנו על מהות היהודי היא שונה במאה ושמונים מעלות מההסתכלות החילונית.

ההסתכלות החילונית רואה את מהות היהודי כדבר טכני. כיום אני בן תרבות כזו ומחר אני בן תרבות אחרת. היהדות, כך הצליחה לעוות זאת התנועה הציונית, היא למעשה תרבות שמושתתת על היסטוריה, מנהגים, מסורות ומיתוסים שנובעים מתוך הדת היהודית. אלא שיש הבדל גדול בין הדת לתרבות היהודית, ולכן, לפי גישה זו, היהודי יכול להיות יהודי מבחינה תרבותית ולא להיות קשור כלל לענייני דת.

על כן גם אין שום בעיה, לפי גישה זו, "לשנות מיקום" בהקשר התרבותי. היום אני יהודי ומחר אני גרמני או צרפתי או פולני. אין התייחסות ממשית לתרבות – שהיא דבר נרכש, לדידם.

על כן רוסי שאינו יהודי אלא סבא שלו מצד אביו היה יהודי – יכול להגר לישראל ולשנות את תרבותו לתרבות ישראלית, אפילו לא יהודית, שהרי הדבר ניתן "להחלפה".

התפיסה הדתית – שהיא התפיסה המקורית והיחידה – היא תפיסה שיהודי זו מהות שונה לגמרי מאשר מי שאינו יהודי. אין זה תרבות היסטורית, מסורת ומנהגים עתיקים שהשתרשו אל הפולקלור – אלא מדובר על מהות שונה של  הנשמה. על כן ההתייחסות שלנו היא חריפה כאשר מישהו רוצה להיכנס ליהדות מבלי להיות חלק מהמהות היהודית. מכאן גם ההתכתשות הבלתי נגמרת ביננו לבין החילונים בסוגיה זו. אבל אסור לנו לוותר – עלינו לשמור על מהותה של היהדות ומהותם של היהודים ועל כן עלינו לשנות את השיח מ"מיהו יהודי" אל "מהו יהודי".

כי ב"מהו יהודי" אין אפשרות להציג עמדה שונה מזו של היהדות האמיתית. ב"מהו יהודי" אין אפשרות לעוות ולשנות.