כשאברהם אבינו מחפש לקנות אחוזת קבר עבור קבורת שרה, הוא פונה לעפרון החיתי. הלשון שהפסוק מתייחס על מינויו של עפרון כאחראי על ענין זה הוא "ועפרון ישב (יושב) בתוך בני חת וגו'" [כ"ג, י'], ומדקדק רש"י מדוע כתוב ישב בכתיב חסר: "ועפרון ישב – כתיב חסר, אותו היום מינוהו שוטר עליהם, מפני חשיבותו של אברהם שהיה צריך לו עלה לגדולה".
רואים בדברי רש"י יסוד עצום באמונה, כשאדם צריך לדבר מסוים, הקב"ה יסובב דברים אחרים כדי שהכל יסתדר בשבילו. ויתרה מזאת, כשעפרון קיבל את המינוי, הוא לא העלה בדעתו שכל הסיבה לכך היא לא מעלתו, אלא בסך הכל הוא חתיכת פאזל נוספת למילוי צרכיו של אברהם אבינו.
ודבר זה ראינו גם בפרשה הקודמת, כשהמלאכים הגיעו לסדום, כתוב בפסוק "ויבואו שני המלאכים סדומה בערב ולוט ישב (יושב) בשער סדום" [י"ט, א'], גם כאן כתוב ישב בכתיב חסר, ואותו הסבר מסביר רש"י: "ולוט ישב בשער סדום – ישב כתיב, אותו היום מינוהו שופט עליהם". גם כאן רואים את היסוד הנ"ל, שבכדי שיסתדר הענין של הצלת לוט ומשפחתו, הוא קיבל את המינוי באותו היום.
ומכאן עלינו ללמוד, שאין שום דבר הקורה בעולם ללא השגחה פרטית של ה' יתברך, ואדם צריך להאמין שכל דבר וענין שקורה לו, זה נעשה בדקדוק רב, בין לעצמו ובין לסובבים אותו.
ולפי זה ניתן להבין את מה שדרשו על דברי רש"י הפותח את הפרשה "בת ק' כבת כ'". רש"י הסביר שכמו שבת כ' הייתה ללא חטא, אף בת ק' הייתה ללא חטא, אך יש שדרשו על זה, שעל האדם לומר את מזמור כ' בתהילים ["למנצח מזמור לדוד יענך ה' ביום צרה"] בדיוק באות צורה שהוא אומר את מזמור ק' בתהילים ["מזמור לתודה"]. והסיבה לכך כמו שרואים בפרשה, כיון שהכל נעשה בהשגחה פרטית עם סיבה לכל פרט ועניין.