חנוך לנער – פרשת נח

"ויחל נח איש האדמה ויטע כרם" – עשה עצמו חולין, שהיה לו לעסוק תחילה בנטיעה אחרת. רבי משה שמואל שפירא זצ"ל כתב– שיסוד כל דבר טמון בהתחלה. הכל כלול בהתחלה, אם לטוב ואם חלילה לקלקול. וזה מה שהפך את נח מאיש צדיק תמים, לאיש אדמה, כי תחילת עבודתו אחר המבול היה בכרם.

ודבר זה מבואר גם בפסוק "לדבר בם"  מפרש רש"י – שהקטן שמתחיל לדבר אביו מלמדו תורה, ואם לאו כאילו קוברו. ופלא הוא, למה מי שלא מתחיל בדברי תורה כאילו קוברו הרי יכול לדבר איתו אח"כ בדברי תורה? אלא שזהו כח ההתחלה, אם בהתחלה לא דיבר איתו בדברי תורה, הרי הוא כאילו קוברו, כי ההתחלה היא בשורש וכל החיים לפי השורש.

ונוסיף את ה"משך חכמה" שעמד על דקדוק נפלא. בתחילת הפרשה נקרא נח "איש צדיק תמים", ובסוף הפרשה הוא יורד לדרגת "איש האדמה". לעומת זאת כשמשה רבינו ברח ממצרים למדין ועזר לבנות יתרו, הן אומרות עליו "איש מצרי הצילנו מיד הרועים". ואילו בסוף  דברים כתוב "וזאת הברכה אשר ברך משה איש האלוקים".

מסביר ה"משך חכמה", משה רבנו ונח מסמלים שתי גישות שונות בעבודת ה', האחת עבודה עצמית של אדם צדיק שיושב בפינתו והוגה בתורה יומם ולילה, והשנייה – משה רבינו שביחד עם לימוד התורה דואג להתנדב למען כלל ישראל, וכלשונו "ויש מי שעוסק בצרכי ציבור ומבטל עצמו בשביל הכלל ומפקיר נפשו עבורם". לכאורה, מי שדוגל בגישה הראשונה, הוא זה שיעלה להיות מלאך אלוקים והשני יפסיד מחמת הטרדות שלקח על עצמו. אך הפסוקים מוכיחים ההיפך. אנו רואים את נח שלא הוכיח את בני דורו אלא ישב בפינה והתעלה לבד, הוא התחיל כאיש צדיק, ולבסוף הפך לאיש אדמה. ואילו משה רבנו, שחלק מעבודת ה' שלו היתה לצאת החוצה ולראות בסבל אחיו, נאמר עליו "איש האלוקים".

וזה דבר חשוב שצריך להשריש בילדים מקטנותם לא לראות רק את עצמם ואת הצלחתם אלא צריך לדאוג גם לשאר החברים ולנסות לסייע ולעזור בכל מה שניתן וכך מתחנכים כבר מקטנות גם להצלחה וגם בעזרה ודאגה לאחר

"אלה תולדות נח" – מסביר רש"י "הואיל והזכירו סיפר בשבחו, שנאמר "זכר צדיק לברכה" ועוד פירוש "למדך שעיקר תולדותיהם של צדיקים מעשים טובים"

ונבין –  מה שהתורה כותבת שהיה צדיק ותמים לפני שמפרטת את תולדותיו ללמדנו שעיקר תולדותיהם של צדיקים הם המעשים הטובים. שהמעשים הטובים של האדם יותר חשובים מאשר הייחוס שלו. יש אדם שאביו היה צדיק, סבו היה אדמו"ר , והסבא רבה היה בבא… הוא מתגאה ומשתבח בייחוסו המפואר אבל השאלה מה הוא עצמו??? מה מעשיו??

נח יכל להתפאר ביחוס הגדול שלו – סביו היה חנוך הצדיק  שהיה תופר מנעלים ועל כל תפירה יחד יחודים, וסבא רבה שלו היה מתשולח הצדיק אבל את כל זה התורה לא מספרת!! ומה הכרטיס ביקור שלו???  מעשיו הטובים וזה הכלל שלימד אותנו "אל תספר לי את יחוסך, ספר לי את מעשיך"!!!

ועוד ניתן לפרש שאם רוצה אדם לזכות שתולדותיו ובניו יהיו צדיקים – יעשה מעשים טובים ויתן דוגמה אישית !!!  הפס' אומר " מתהלך בתומו צדיק אשרי בניו אחריו" כשהבנים רואים את אביהם עובד את ה', מברך, מתפלל, לא מבזבז רגע לריק, בשולחן השבת מדבר רק דברי תורה ומוסר ולא… כך נכנס בליבם של בניו אהבת התורה .

עיקר תולדותיהם של צדיקים מעשים טובים- עיקר החינוך ועיצוב דמותם של התולדות היא על ידי מעשים טובים שיעשו ההורים !!! דוגמה אישית !!!

ונסיים בהסברו הנפלא של הרב צדקה "ונח מצא חן בעיני ה'"- "אלה תולדות נח" (סוף בראשית ותחילת נח) מדוע נח מצא חן  בעיני ה' ??? כי "אלה תולדות נח" הוא השקיע בתולדות. השקיע בחינוך ילדיו. נח השקיע בהעמדת בניו למרות הסביבה -המנוכרת והמרושעת. הֶעָמֵל לגדל תולדותיו בדרך ה', לכונן מורשה מאב לבן, הוא הזוכה למציאת חן בעיני ה'.

"כי אותך ראיתי צדיק לפני בדור הזה" ובהמשך מכונה "צדיק תמים" ומדוע?     וההסבר כת' בעירובין "מכאן שאומרים מקצת שבחו של אדם בפניו וכולו שלא בפניו"- מכאן נלמד שלפחות "מקצת שבחו" כן צריך לומר וכאן המקצת שבחו זה שהוא גדול הדור… רואים מכאן כמה צריך לשבח איש את רעהו כדי לעודדו ולשמחו ולתת לו הרגשה טובה וכפי שנא' "והמפייסו בדברים מתברך בי"א ברכות" וזהו חסד שלא עולה כסף ומשיב את הנפש ובודאי כלפי ילדים שהם זקוקים למילה טובה ולחום ואהבה כמו ללחם ולמים .ולכן נשבחם על כל דבר טוב ואפילו דבר קטן שהם עושים וכל הישג והצלחה.

וידוע השאלה מה ההבדל בין נח לאברהם אבינו??הרי אברהם הכריז בפני כולם שיש בורא ומנהיג והצליח בגדול ואילו נח במשך 120 שנה מנסה להחזיר בתשובה לה' ונכשל והכישלון רשום על שמו "כי מי נח זאת לי וכו'? לכאורה שווים הם בפועלם אך שונים בתוצאה –  והסיבה נח בא באיומים והפחדות וטבע האדם לדחות זאת אבל אברהם אבינו פותח פונדק… מגיש מזון ושתיה…ולאחר שאכלו ונהנו אז היה מקרבם לאבינו שבשמים. הכל ע"י קירוב ומילה טובה.

לכן זכה אברהם להיות אבינו הראשון ללמדנו לקיחת אחריות על החלשים והרחוקים ע"י הלבנת שניים ולא הלבנת פנים..

(הכתב סופר כותב מהלך בדיוק הפוך שלנח היו ילדים ולאברהם לא ולכן נח דבר ראשון דואג לחינוך בניו שלא יתקלקלו מאנשי הדור ולכן לא השפיע על דורו- כי החינוך בבית הכי חשוב).