במקום שבו עומדים

ב-15 השנים האחרונות חלו תמורות ושינויים רבים בעולם החרדי בישראל. שינויים אלו ניזונו ממספר גורמים, כשהראשון במעלה הוא הטכנולוגיה שהובילה לשינוי גדול מאוד בתרבות הצריכה הכללית במדינה, וגם בקרב המגזר החרדי. מי יכול לחשוב שרק בשנת תשס"ז הומצא הסמרטפון?

גורם שני הוא ההתערות של החברה החרדית יותר ויותר עם החברה הכללית. בעוד שבעשרות השנים הראשונות לקיומה של המדינה הציבור החרדי היה בדלני וסגור בדלת אמותיו, בעשרים השנים האחרונות חל שינוי, בעיקר כיוון שהציבור החרדי גדל מאוד מספרית ואין עוד את התחושה ש"חייבים לשמור על המעט שנשאר" – תחושה שאפפה את העולם החרדי בהקמת המדינה, בעקבות האבדן בשואה.

ישנם לא מעט אמנים חרדים (או שבאים מבתים חרדים) שפוזלים אל העולם החילוני ומביאים אל העולם החרדי את "אוצרות האמנות" של החילונים בלבוש חרדי לכאורה. מוסיקה שמקורה בשירי תועבה ועוד. לעתים בחתונות חרדיות למהדרין כיום, אינך בטוח אם אתה נמצא בחתונה חרדית או באיזה מקום בילוי חילוני. אם היית עיוור היית באמת מבולבל. למעשה הדבר היחיד שמבדיל בין העולמות הוא המחיצה באמצע האולם והלבוש השחור-לבן. זהו. המוסיקה היא אותה מוסיקה (בד"כ המלים משתנות ומותאמות לעולם החרדי), הקצב הוא בדיוק אותו קצב חילוני, ועצמת הקול כנ"ל. התרבות היא ריקנית. אז נכון, רוקדים במעגלים, אבל גם זה כבר לא תמיד. כי המוסיקה החילונית לא תואמת את הריקוד במעגלים. במוסיקה הזו כל אחד לעצמו. ואולי למעשה זהו נמשל לכל ההבדל בין העולם החילוני לעולם החרדי.

רוב הציבור החרדי שהלך והתערבב בחברה החרדית – לא נשאר "נאמן למקור" והשפעת העולם החילוני עליו גדולה. ברוב המקרים ציבור זה לא יוכל לעשות "קידוש השם", כי משמעותו של קידוש השם הוא להציג בגבורה את מה שאנחנו החרדים מאמינים בו ללא כחל וסרק.

כניסתם של בעלי התשובה אל העולם החרדי הייתה מאז ומעולם אתגר עבור העולם החרדי. הרב אורי זוהר בתחילת דרכו התקבל בחשדנות לא מעטה. עם זאת, היותו אדם מפורסם מהמעלה הראשונה בעולם החילוני – הייתה גם זו שהובילה אותו אל מרכז החיים החרדיים וסוג של אמירת "ניצחנו" – אם את הרב אורי זוהר העלנו מן השאול – אפשר כל אחד.

בשנים האחרונות הצטרפו אל העולם החרדי מספר רב של בעלי תשובה, שבהיותם חילונים היו ידועים מאוד. עיתונאים ואנשי תקשורת אשר גילו את האמת ועברו אל הצד הנכון. חלק מבעלי התשובה, באופן טבעי, משילים מעליהם כל רבב חילוניות וישנם אף שמתכחשים אליה ומתייחסים בהיסטריה של ממש אם יש איזה שהוא "מנהג חילוני" שאיכשהו הגיע לילדיהם.

חלק אחר של בעלי התשובה ממשיך במסלול חייו כפי שעוד היה לפני החזרה בתשובה, אבל הוא מתאים אותו לאורחות חייו החדשים. לרוב, אנשים אלו – כמו עיתונאים בעלי-שם, אמנים, שחקנים, זמרים וכו' שחזרו בתשובה – יעשו "קידוש השם" גדול מאוד בתקשורת. עיתונאים ידועים עוד לפני החזרה בתשובה  מעניקים לציבור החילוני אפשרות לפגוש מישהו "מהעולם האחר". אני זוכר שלפני כמה שנים ערכו סקר שגילה ש-94% מהחילונים לא פגשו חרדים מעולם (הכוונה שלא פגשו אותם באמת לשיחה, להכרות, לשמוע דעות), אבל זה לא מונע מאותם 94% אנשים להשיב בצורה מאוד נחרצת לדימויים לגבי חרדים – ש"כולם זורקים אבנים בשבת", "כולם שונאים נשים", "כולם יורקים על כל מי שהוא חילוני" וכמובן "כולם שורפים דגלי ישראל ביום העצמאות".

אנשי תקשורת ואמנים שחזרו בתשובה מאפשרים לציבור החילוני הנורמטיבי לראות שהעולם החרדי הוא לא אלים, חסר מצפון ושונא את מדינת ישראל כפי שהוא מוצג השכם וערב בכל אמצעי תקשורת ובכל מדיה אפשרית.

ישנם שחקנים שחזרו בתשובה ועושים קידוש השם גדול בתיאטרון ועל המרקעים. הם מציגים לעולם החילוני, הן בהומור והן בדרמה, מציאות מורכבת של חיים חרדיים. מציגים דילמות של בעלי תשובה ואף של חרדים מבית. אלו שרואים הצגות אלה, סרטים או סדרות אלו – רואים שהעולם החרדי הוא לא מה שהם הכירו, לכאורה, עד היום. הם רואים עולם הרבה יותר אנושי ומקבל, אוהב ישראל וחם – מאשר ששתלו במוחיהם מגיל אפס.

בשנים האחרונות העולם החילוני מתעניין המון בעולם החרדי. "עולם אפל וסגור" שהחדירה אליו נראית להם כבלתי אפשרית. לא מעט אנשי תיאטרון וקולנוע מנסים לחדור את השכבה העבה העוטפת את העולם החרדי ומנסים להציג אותו בצורה זו או אחרת לעולם החילוני. בחלק מהמקרים מדובר ביצירה עם המון מחקר טרם יצאו הצלמים והשחקנים להפיק אותה, ובחלק מהמקרים מדובר ביצירה עם מעט מחקר שמבוססת על סטיגמות, אי הבנה ואי-דיוקים נוראיים בעיניים חרדיות עד שאפילו לעתים חילונים יתקשו להאמין שהמציאות נראית כפי שהיא מוצגת.

לצערי רואים כמה וכמה שחקנים בעלי תשובה אשר להוטים להציג עצמם על המסך של העולם החילוני, אשר לא רק שלא עושים קידוש השם, אלא עושים, חלילה, חילול השם.  כיוון שהם הם לוקחים חלק בסדרות ובסרטים שבהם מוצגים החרדים באופן קיצוני, מתועב ושלילי, כאשר הסדרות הללו מובילות לשנאה מופגנת כלפי המגזר החרדי ובאופן אבסורדי משמשים לכאורה באופן "אובייקטיבי" את המסיתים כנגדנו.

האם בשל כך שחקנים אלה חזרו בתשובה?