הקדשה: לרפואת דלקה בת רבקה
לכאורה נראה כי "חוק יסוד: הלאום" הוא תרגיל עוקץ מבריק של נתניהו להציג את "כל השמאל" כאנטי-לאומי ואת כל הימין השמרן כלאומי המעדיף את זכויות היהודים על אלו של הלא-יהודים בישראל.
אבל זהו אינו תרגיל עוקץ, אלא זהו שורש המחלוקת. זהו לא שורש המחלוקת בין ימין ושמאל מימים ימימה, אלא שורש מחלקות מימים חדשים. מהשנים האחרונות.
אם נביט רק עשרים וחמש שנים אחורה, לתקופת השלטון של השמאל, וגם לאחריה, וגם מלפניה, לא נראה כמעט לעולם, אולי מקרה בודד כאן או שם – של חבר כנסת מהשמאל המתון (קרי: העבודה) אשר הצטלם בכנס של שמאל קיצוני כמו שלום עכשיו וכו'. כל שכן לא ראינו מעולם יו"ר מפלגת עבודה שהצטלם בכנסים עם כאלו אשר מכנים את חיילי צה"ל רוצחים או עם כאלו שחושבים שאנחנו תמיד אשמים בכל מה שקורה בשטחים וכל פצמ"ר שיורים עלינו – אנחנו הם האשמים, ממש כמו תסמונת האישה המוכה.
עד לפני כמה שנים ברור היה שיש ימין קיצוני, ימין מתון, שמאל מתון ושמאל קיצוני. נכון שגם בן גוריון קרא לבגין "פשיסט", ותמיד הימין הואשם שהוא פשיסט, גם כשלא ממש הבינו את המושג פשיזם לעומקו וגם אז בן גוריון ידע שגם אם בגין פשיסט, ישנם גם אולטרא-פשיסטים. אבל אף אחד לא יכול אפילו לדמיין במוחו הקודח את בן גוריון עומד ומאחוריו שלט של שלום עכשיו או את רבין עם שלט דומה. כל שכן עם שלטים של שוברים שתיקה או הקרן החדשה לישראל – כולם ארגונים אזרחיים ממומנים היטב אידאולוגית וכלכלית ע"י השמאל הקיצוני ברחבי העולם.
הבין דיכטר, הוגה החוק, את המציאות המשתנה בהלך הרוח של השמאל. בזמן שהימין המתון ממשיך להוקיע את הימין הקיצוני בפעולות הקיצון שלו (לא שמענו תמיכה של אף אחד מהגורמים הרשמיים בליכוד, למשל, בתמיכתו באג'נדה של הימין הקיצוני. ולא, התיישבות היא לא ימין קיצוני. רצח אבו-חדיר הוא ימין קיצוני, ולא שמענו אף אחד שאומר שיש בזה משהו) – השמאל המתון החל לחבק יותר ויותר את השוליים הקיצוניים בו. והשמאל הקיצוני דעותיו לגבי הלאומיות ברורים – אין עדיפות ללאום אחד על גבי השני, ובעידן של פוסט-לאומיות – הרי האג'נדה הזו חובקת עולם. היא קיימת לא רק בישראל.
אנשי השמאל המתון – הרצוג, יחימוביץ, פרץ, לבני ואחרים – הצטלמו שוב ושוב באירועים של שוברים שתיקה, שלום עכשיו וארגוני "זכויות אדם" (שדואגים כמובן לזכויות הפלסטינים לא של כלל האדם) – ודיכטר הבין לאן הרוח נושבת ובעל המאה הוא גם בעל הדעה. ואכן בשתי מערכות הבחירות האחרונות נכנסו אל העבודה אנשים שבגאון הצהירו שהם מאמינים בזכויות העם הפלסטיני והזדהו עם מאבק הפלסטינים ברצח (מישרין או עקיפין) של יהודים, מה שלא קרה מעולם במפלגת השמאל.
דיכטר הימר וצדק – השמאל המתון יגרר אחרי השמאל הקיצוני בעמדה נגד חוק הלאום. יכול היה השמאל המתון שלא לתמוך בחוק הלאום, אבל לא לפעול במלוא העוז נגד החוק. כי מבחינת אנשי "רק לא ביבי" שכאמור ממומנים ע"י טובי השמאל-קיצוני, צריך לשרוף את המועדון – וחוק הלאום הוא "חוק ביבי" ולכן אחד ועוד אחד שווה שתיים. אלא שאינם מבינים שבמקרה הזה התוצאה היא מינוס. הרבה מינוס למפלגה שכיום אינך יכול להבדיל בין האידאולוגיה שלה לבין זו של מרצ, שהיא הסמן השמאל קיצוני ביותר בקרב האוכלוסייה היהודית בישראל.
אבל את המתנה הכפולה, אפילו דיכטר לא תיאר לעצמו – גם לפיד נפל ברשת. אולם לפיד במקרה הזה היה חכם יותר. לא תשמעו אותו מדבר יותר מדי נגד חוק הלאום. הוא אמנם הצביע נגד, כי הוא לא יכול להסכים עם הקואליציה לכאורה, אבל הוא שותק. אפס תגובה תקשורתית על חוק הלאום. מי שעושה את "הבלגן" זה העבודה עם מרצ בשילוב הרשימה המשותפת. לפיד גורר אליו מצביעים שבעבר היו שמאל מתון וכיום מבינים שהפתק שכולו אמת – עלול להיות הצבעה למרצ. זו גם הסיבה שלפיד לא מתרסק, עדיין, בסקרים. אבל אם לפיד יעשה טעות ויזהה עצמו כמתנגדי חוק הלאום מבחינה אידאולוגית, כמו שעשתה העבודה – הוא ישלם מחיר פוליטי כבד.
ואכן, בשנים האחרונות חלה הקצנה בדעותיה של מפלגת העבודה שהייתה עד לא מזמן שמאל מתון. כיום כמעט ולא מצליחים לראות הבדל בינה לבין אחותה מהשמאל הקיצוני, שתמיד דאגה לזכויות האדם הפלסטיני, אבל ירקה על זכויות האדם היהודי. כי יש יהודי ויש אדם.
וככל שהשמאל יראה את פניו אל המיעוטים, תורמים אשר יהיו תורמים למדינת ישראל, וככל שהשמאל המתון יחבק את המיעוטים – גם המיעוט הדרוזי וגם המיעוט המוסלמי והנוצרי – הוא בעצם יבדיל את עצמו מהאג'נדה הלאומית-יהודית, והוא שומט תחתיו את הקעקע של "מדינה יהודית-דמוקרטית" ולמעשה מזדהה עם המיעוטים (לא הדרוזים) המבקשים למחוק את הזהות היהודית ממדינת ישראל.
והדרוזים – אומללים באמת. נשבו אחרי כספי השמאל הקיצוני ויצאו להפגין. על מה? חוק הלאום אינו מפלה אותם בשום דבר ועיקר. רוב חוק הלאום זה למעשה חזרה על חוקים קיימים, רק ברמה של חוק-יסוד. יתר על כן – חוקים רבים מקדמים את המיעוטים בישראל ומעניקים להם שוויון ואף העדפה מתקנת ואיסור אפליה במקומות עבודה, שילוב מיעוטים במשרדי הממשלה ועוד. הדרוזים גם נהנים מהעובדה ששירתו בצבא, ויכולים להיכנס למוסדות ממשל שלא יקבלו לא מוסלמים ולא חרדים – כיוון שלא שירתו בצבא. וטוב שכך.
רק החכמים מקרבם מבינים את תרגיל העוקץ. לא של נתניהו – של הקרן החדשה לישראל, או אולי: הקרן לישראל החדשה.
נעשה ונשמע
עיני כולם נשואות אל רחוב הרשב"ם. מרן הגר"ח קניבסקי שליט"א, גדול הדור ומנהיגה של היהדות החרדית בקרב האשכנזים, והרב שלום
כוח הניסיונות
בפרשות השבוע בתקופתנו אנו עדים לניסיונותיו הקשים של ארבהם אבינו – החל מעזיבת החיים מאחור, המשך בגידול הבנים של ישמעאל,