לעלות בדרגה רוחנית ע"י מצווה

הפרשה מדברת על רצונו של בלעם לקלל את עם ישראל, ועל הפיכת הקללות לברכות על ידי הקדוש ברוך הוא. על נביאותו של בלעם, אומרים חז"ל בילקוט שמעוני (פרשת וזאת הברכה סימן ל"ד) על הפסוק "ולא קם נביא עוד בישראל – בישראל לא קם, אבל באומות העולם קם ומנו בלעם".

והדברים צריכים הבנה, האם יכול להיות שבלעם הרשע השיג בנבואה שלו יותר ממה שהשיגו כל הנביאים הקדושים והטהורים בעם ישראל?

אלא מבאר הגאון ר' ישראל יעקב פישר זצוק"ל, ודאי שאין כוונת המדרש שבלעם הרשע זכה להשיג מדרגה בנבואה יותר מנביאי ישראל, אלא הכוונה היא שכל הנביאים קיבלו את חלקם בנבואה כפי מדרגתם, הם לא קיבלו מדרגת נבואה אלא עד כמה שגופם יכול לקבל, משא"כ משה רבינו שהעלה וצירף את גופו לדרגה הגבוהה ביותר שיכל להעלותה, הוא יכול היה לקבל מדרגת נבואה יותר ממה שגופו יכול לקבל. ועל זה אומר המדרש שבאומות העולם קם נביא כמשה רבינו, שקיבל נבואה יותר ממה שגופו יכול לקבל, אבל ודאי שדרגת נבואתו הייתה פחותה מכל הנביאים שבישראל.

ועל פי זה מבאר את פתיחת פי האתון, כדי שנדע שדרגת בלעם בנבואה הייתה יותר ממה שגופו יכול לקבל, בדיוק כמו האתון שוודאי גם אחרי שהיא פתחה את פיה, עדיין נשארה אתון ולא עלתה במדרגתה, כך גם בלעם, גם אחרי הנבואה שלו הוא עדיין נשאר אותו אדם ולא עלה במדרגתו, כי הוא קיבל נבואה יותר ממה שגופו יכול לקבל.

וזה בדיוק דבר שאנחנו צריכים ללמוד מכך, שכשאדם עושה מעשה טוב או מצוה, צריך לשים אל ליבו שמעשה זה יעלה אותו בדרגה רוחנית, ולא יישאר במקום כמו האתון שפתחה את פיה אבל נשארה אתון.