התורה היא לא פמיניסטית

בעקבות מלחמת העולם הראשונה, בה הגברים יצאו אל הקרבות – נשים יצאו לראשונה מהבית לעבוד במפעלים במקום הגברים. מבחינת הנשים הייתה זו הפעם הראשונה שהוכיחו לעצמן ולעולם שהן יכולות לתפקד כמו הגברים במפעלים. היה זה שיאו של הרעיון הפמיניסטי להוכיח שנשים הן כמו גברים.

התורה קבעה כבר אלפי שנים לפני כן שנשים וגברים שווים.  בכל הנסים – הן ביציאת מצרים, חנוכה ופורים – הנשים היו שותפות (על כן מחויבות). בפרשת נצבים כותב הקב"ה: "אתם נצבים היום כולכם לפני ה' אלוקיכם … טפכם נשיכם וגו'". כולם – כולל כולם עומדים בפני ה'. כולם שווים.

נשים וגברים שווים לפי התורה, אבל נשים הן לא כמו גברים. וזה בדיוק ההבדל הדק בין הרעיון הפמיניסטי שמנסה להוכיח שנשים הן כמו גברים, לבין התורה הקדושה שאומרת לנו שנשים וגברים שווים. ובמה הדברים אמורים?

התורה מראה שלכל אחד בחייו האישיים יש את התפקיד והייעוד עבורו הגיע לעולם. בעבורו הוא סובל ממנת ייסורים, בעבורו הוא נהנה מאושר ושמחה, מעושר או סובל מעוני ומקשיים. איננו מבינים מדוע אנו מקבלים את המתנות מהקב"ה או ח"ו את הייסורים. אבל אנו מאמינים בני מאמינים, ויודעים שאם כך נגזר עלינו, לטוב ולמוטב, נועד הדבר לתקן את דרכינו או להוביל אותנו לתכלית עבורה הגענו לעולם הזה. אנו מאמינים ויודעים כי העוה"ז הוא פרוזדור אל העוה"ב, הוא לא התכלית של קיומנו אלא כלי שרת להוביל אותנו לתיקון המלא.

אדם שאינו מאמין בעוה"ב למעשה לא מצליח להבין מה המטרה בחיי העוה"ז, לא מבין שמדובר בתהליך ארוך-ארוך. הוא רואה רק את הקטע הקצר של החיים בעוה"ז וחושב שהם מהות המציאות.

אולם לא רק תפקיד אישי וייעוד אישי יש לאדם הפרטי, אלא גם תפקיד כללי. לגברים נועדו תפקידים מסוימים ולנשים נועדו תפקידים אחרים. בין אם מדובר במגבלה שהקב"ה ברא בגברים או בנשים ובין אם מדובר ביכולות שהוא ברא בגברים או בנשים. לגברים נועד תפקיד של לימוד תורה בעוד הנשים פטורות מכך. לנשים נועד תפקיד של מגדלות הדור הבא, החינוך, המסירות לבית ולדור ההמשך. הגברים לא פטורים מכך, אבל אין זה תפקידם הייעודי. הגברים לקויים בכך יותר מאשר הנשים.

כאשר אדם מבין את תפקיד המגדר אליו הוא משתייך הוא לא מרגיש שהוא פחות מהצד השני. הפמיניזם אינו מבין שנשים וגברים אינם אותו הדבר, כי אם הנשים היו אותו דבר כמו הגברים – הן היו גברים, ולהפך. אם שני המינים היו אותו הדבר – הם היו מין אחד. אלא שמנסים אותם פמיניסטים להסביר זאת במילה המעוותת שהמציאו – שוויון. נשים וגברים שווים כי שניהם נבראו בצלם אלוקים. הם שווים בכל דבר בפני ה'. גבר שחוטא נענש בדיוק כמו אישה שחוטאת. כל אחד מבני המינים זוכה לברכת השם בדיוק באותו האופן. אלא שנשים וגברים אינם זהים.

שווה אינו זהה. אלו שני דברים שונים. ההפך משווה הוא – לא שווה. ההפך מזהה הוא שונה. גברים ונשים שונים, אבל שווים.

אישה שאינה מבינה את תפקידה בעולם כאישה, מרגישה שהיא נחותה. זו תחושה בעלמא. תחושה שמנסים אנשי הפמיניזם להעצים לכאורה בכך שגבר עושה תפקידים מסוימים ונשים תפקידים אחרים. התורה אינה פמיניסטית – היא שוויונית. היא מאמינה שבני האדם, כולם, שווים. כולם נבראו בצלם אלוקים. אבל בני האדם הם שונים. שווים אבל שונים. ומאחר שהם שונים, יש לכל אדם ומגדר תפקיד משלו שאותו הוא צריך לבצע בעוה"ז, בפרוזדור לקראת המשך בעוה"ב.

לאחרונה העיוות המוסרי של אומות העולם מנסה לחדור גם לעולם שלנו, העולם הדתי-החרדי. ארגוני נשים פמיניסטיות משמשות ככלי משחק למחריבי הדת והיהדות מאז ומעולם – הרפורמים וגרורותיהם. כך נמצא שהקרן החדשה לישראל מאמצת בחום את אותם ארגוני נשים פמיניסטיות ובאמצעות כספם הרב מנסה לשנות את החברה הדתית והחרדית בישראל ובעולם.

ארגוני שמאל רדיקלי וארגונים רפורמים מנסים כבר שנים ארוכות (יותר ממאה וחמישים שנה) "להוכיח" שהדת היהודית מנוגדת לשוויון ומביאים לכך "הוכחות" רבות לכאורה. כולן כמובן לא מחזיקות מים. כך גברים, לדידם, מברכים "שלא עשני אישה" וזה "מוכיח" את חוסר השוויון, אולם בפועל הגברים מודים על כך שהם לא פטורים מחלק מהמצוות, כמו הנשים. גברים ונשים מתפללים בנפרד והנשים "תמיד מאחורה", אבל ברור לכל מדוע – גברים הם גשמיים יותר מנשים, ועל כן נטיית ליבם עלולה לסטות מטוהר התפילה ליד נשים. וכן הלאה והלאה.

אותם ארגונים מובילים בזדון את הנשים לתחושה שהן פחות חשובות, יוצרים תחושה שנשים כביכול מופלות לרעה (גם כשלא פעם נשים אכן מופלות לרעה ע"י הממסד רק בשל היותן נשים), כשהם מתעלמים מהתפקידים השונים שמוטלים על גברים לעומת נשים. אותם אנשי פמיניזם יעוותו כל סטטיסטיקה אפשרית ויסתירו נתונים שונים שמצביעים על תמונה מלאה, רק כדי להוכיח כמה הנשים מופלות. הם יוצרים מציאות שכביכול ישנו תפקיד אחד טוב יותר (הגברים) ואחד שהוא פחות טוב (הנשים). כשכמובן אין הדבר נכון כלל ועיקר.

נשים וגברים שווים הם, אבל שונים.