הרב מאיר אסטריקהקדשה: לרפואת אברהם חיים בן יונה
אחר שברח יעקב מבית לבן, רדף לבן אחריו והשיגו וטען כנגדו מדוע הלך בהיחבא בלא לתת שהות להיפרד מבניו ובנותיו ולאחר מכן האשימו "יש לאל ידי לעשות עמכם רע ואלקי אביכם אמש אמר אלי לאמר השמר לך מדבר עם יעקב מטוב ועד רע; ועתה הלך הלכת וגו' למה גנבת את אלהי" (פרק לא פס' כט – ל).
וקשה, לבן רשע היה אך לא כסיל, ואף שה' הזהירו שלא יעשה ליעקב כל רע, לא היה לו לומר דבר זה ליעקב, שהרי עדיין רוצה להפחיד את יעקב על מנת שיחזיר לו את תרפיו, והיה לו לומר שיש בכוחו לעשות עמהם רע, אלא שמחמת ליבו הרחום אינו עושה להם מאומה. עוד יש להקשות שלא אמר לבן שהקב"ה הזהירו שלא לעשות ליעקב כל רע מיד כשפגש ביעקב אלא קודם בא בטרוניה כנגד בריחתו ורק קודם שהאשימו בגניבת התרפים אמר לו עניין זה, ויש להבין סמיכות העניינים זה לזה.
עוד קשה, שלבן על אף רשעותו לא היה שוטה כאמור, ויודע הוא ומכיר את יעקב אבינו זה עשרים שנה וראה את גודל יושרו ונאמנותו וכפי שאמר לו יעקב "זה עשרים שנה אנכי עמך וגו' טרפה לא הבאתי אליך אנכי אחטנה מידי תבקשנה וגו'" (לא, לח – לט) וכיצד כל כך חשד ביעקב שאף לאחר שהכחיש יעקב כליל את דבר הגניבה, לא האמינו והלך וחיפשם בכל אוהליו.
ושמעתי בזה, על פי הידוע, שאף שנביא ראוי מצד עצמו לקבל נבואה, אך כאשר נמצא בסביבתו דבר שאינו הגון, דבר זה מעכבו מלקבל את נבואתו. וכפי שמצינו אצל אברהם (יג יד) "וה' אמר אל אברם אחרי הפרד לו מעליו" וברש"י "כל זמן שהרשע עמו היה הדבור פורש ממנו". וכן מצינו אצל משה רבינו (שמות יב א) "ויאמר ה' אל משה ואל אהרן בארץ מצרים לאמר" וברש"י "חוץ לכרך וגו' לפי שהיתה מלאה גלולים". הרי שאין הקב"ה נגלה לאדם אף שראוי לכך, כאשר נמצא בחברתו אדם רשע או שיש בסביבתו עבודה זרה.
ומעתה יש לומר שקושיא אחת מתורצת בחברתה, שהקשינו מדוע גילה לבן ליעקב את אזהרתו של הקב"ה שלא לפגוע ביעקב ועוד מדוע סמך אזהרה זו להאשמתו את יעקב בדבר גניבת התרפים וכן היאך חשד את יעקב בגניבה. לפי שידע לבן יסוד זה, שאין הקב"ה נגלה לאדם בסביבת עבודה זרה, וראה לבן שלא נגלה הקב"ה ליעקב לומר לו שאינו צריך לירא מלבן שהרי יעקב לא אמר לו בפגישתם שהקב"ה אמר לו שאין לו לירא ממנו, ומאידך, הקב"ה נגלה אליו אף שאין רגיל בכך, ומכך הסיק שהטעם שנגלה אליו ה' ולא ליעקב, משום שאין הקב"ה יכול להגלות בחלקו של יעקב מחמת העבודה זרה הנמצאת שם.
ומעתה מתבארים הפסוקים באר היטב, שלא יכל לבן להאשים את יעקב בגניבת התרפים שהרי ידוע היה בגודל ישרותו במשך עשרים שנה, ועל כן קודם שמאשימו בכך טוען הוא שיש לו הוכחה לגניבתו של יעקב שהרי "אלוקי אביכם אמש אמר אלי" ולא כפי הרגילות שהוא מתגלה אליך, ובהכרח הסיבה היא שיש עבודה זרה ברשותך ולכן לא יכל הוא להגלות ברשותך אלא ברשותי, וכיון שכך האשים לבן את יעקב "למה גנבת את אלוהי".