אוהד שקד-מנדלבוייםהקדשה: שלום בן גילה לרפואה שלימה
בשבוע שעבר כתבנו ארוכות בנושא "מיהו יהודי", שאלה שמבחינה הלכתית מאוד פשוטה, אבל מבחינה פרקטית, אנושית, ישראלית היא מאוד סבוכה.
ההקשר המאוד חזק שיצרו אנשי הציונות בין החיים בארץ ישראל על כל המשמעות שלהם (למעט משמעות הקדושה, כמובן) לבין היהדות הוביל לפרדוקס שבו אדם יכול מבחינת אנשים להיות יהודי כי הוא ישראלי, וזאת למרות שבינו ובין יהדות אין כלום.
במשך שנים התנועה הציונית ולאחריה ראשי המדינה הובילו קו מאוד ברור – אם אתה תורם למדינה אתה ישראלי טוב, אז אתה יהודי טוב! הם כמובן הפרידו מהנוסחה הזו את מי שאינו יהודי לעיני כל – ערבים, מוסלמים, בדואים ודרוזים שתורמים למדינה. ומהי תרומה גדולה יותר מכל מבחינת הנהגת המדינה? שירות צבאי.
מצד שני, לא יכלה ההנהגה להסתיר את העובדה שגם אלה שאינם משרתים בצבא, כמו החרדים, הם יהודים. כי ברור לכל בר דעת שהם יהודים.
למעשה עד שנות העלייה הגדולה מרוסיה היה כמעט ברור לכולם שיהודי הוא יהודי וגוי הוא גוי. גוי יכול להיות ישראלי וגם יהודי יכול להיות ישראלי. אלא שהעלייה הגדולה טרפה את הקלפים כאשר הגיעו בה עשרות אחוזים של לא יהודים עפ"י ההלכה. חלקם נרשמו כיהודים וחלקם לכתחילה לא.
אותה משוואה של "מי שתורם למדינה הוא יהודי, אלא אם הוא ערבי-דרוזי וכו'" עלתה שוב אלא שהפעם ברור היה לרבים העיוות שאם הוא לא ערבי וכו' ותורם למדינה – הוא יהודי, גם אם הוא חייל שאין לו הורים יהודים ואולי סבא מצד אביו היה חצי יהודי מצד אביו (שאין מונח כזה כמובן).
על הבורות הזו רוכבים הארגונים האנטי-יהודים העכשוויים. הרי טענתם הגדולה של הרפורמים, שלמעשה הם מפעילים את מסע האנטי-יהודי-אורתודוקסי בעולם בעזרת כספם הרב, שאין בעם היהודי עוד קדושה ולכן הוויית היהדות היום היא באמצעות התקשרות תרבותית בלבד. הרעיון הציוני מסכים בחלקו עם הרעיון הזה – הוא אינו סותר את עובדת הייחודיות של היהודי, אבל הוא טוען שקשר המשמעותי של היהודי ליהדותו היא ההתקשרות התרבותית – תרבות שהציונות עצמה יצרה מחדש, והיא מבוססת לכאורה על התרבות "הישנה" של הגלות.
וכאן אנו מגיעים לנקודה של "במה אנחנו יהודים". כדי להיאבק באידאות החדשות הללו התלושות מהמקור, עלינו לקדש שם שמיים. מהו 'עם קדוש' – עם מופרד מן הגויים. כדי לדעת במה אני יהודי עלי לומר לעצמי במה אני מופרד מן הגוי. אם הגוי אוכל בתשעה באב ואני לא – בזה אני יהודי, אם הגוי לא שומר שבת ואני כן – בזה אני יהודי, אם אני שומר לאכול כשרות ולהפריד מאכלים והגוי לא – בזה אני יהודי. עלי להתקדש ולהפריד עצמי מהגוי. זאת ועוד, לא רק בעניינים גדולים אלא גם בדברים אחרים שנוהגים ביומיום כמו חסד, עזרה לזולת ושאלות שונות של 'אם הגוי נוהג כך, עלי לנהוג אחרת, כיהודי'.