הרב אליהו פורטנויהקדשה: לרפואת דלקה בת רבקה
בתחילת הפרשה כתוב בפסוק "וביום השביעי יהיה לכם קודש שבת שבתון לה'". כתוב במדרש שמות רבה שהשבת שקולה כנגד כל המצוות שבתורה. אמר להם הקב"ה לעם ישראל, אם תזכו לשמור שבת, מעלה אני עליכם כאילו שמרתם את כל המצוות שבתורה. ואם חיללתם את השבת, מעלה אני עליכם אילו חיללתם את כל התורה כולה.
מסביר זאת החפץ חיים: בפרשת כי תשא [ל"א, י"ג] כתוב "אך את שבתותי תשמורו וכו' לדעת כי אני ה' וגו'", דרשו חז"ל במסכת שבת [י':] "אמר הקב"ה למשה מתנה טובה יש לי בבית גנזי ושבת שמה ואני מבקש ליתנה לעם ישראל לך והודיעם". אומר החפץ חיים, לוּ יצוייר שחתן משגר לכלתו מתנות בשביל להראות לה את אהבתו אליה, והיא מחזירה לו את המתנות. ודאי שמעשה זה מוכיח שהכלה אינה חפצה בו והקשר ביניהם ודאי יתבטל, שהרי היא מראה לו שהוא שולח מתנות והיא לא מעוניינת בהם ולכן היא מחזירה לא אותם, והחתן אומר לעצמו שאם הכלה החזירה לו את המתנות שהוא קנה לו, בוודאי שאינה חפצה באהבתו ושמא מעוניינת לנתק את הקשר.
אותו דבר אומר החפץ חיים לגבי שמירת שבת: אם עם ישראל לא שומרים את השבת כפי שנצטוו ע"י הקב"ה, זה נראה שהם מחזירים לו את המתנה שהוא נתן להם. הקב"ה אומר למשה רבינו שיאמר לבני ישראל שיש לו מתנה טובה בבית גנזיו והוא רוצה לתת אותה להם, וכשעם ישראל לא שומרים את השבת, הרי הם כביכול מחזירים לקב"ה את המתנה הכי טובה שנתן להם, וכאילו מכריזים שאין הם מעוניינים בקשר שלהם עם הקב"ה ולכן הם מחזירים לו את המתנה שנתן להם, לכן זה נחשב כאילו עברו על כל המצוות שבתורה.
ומאידך גיסא – אומר החפץ חיים – אם בני ישראל שומרים את השבת, הם לוקחים את המתנה היקרה שהחתן שלח לכלה ומכבדים אותה. את המתנה היקרה שהיה לקב"ה בבית גנזיו הם מקבלים אותה ממנו ומתייחסים אליה כפי שהוא היה רוצה שיתייחסו אליה, בכך הם מעידים שהקשר ביניהם לקב"ה הוא קשר בר קיימא. וזה מה שכתוב במדרש, שכשבני ישראל שומרים את השבת, מעלה עליהם כאילו שמרו את כל התורה כולה, כיון שזה מגלה על האהבה הרבה שביניהם לקב"ה.
כשנתייחס לשבת כאל מתנה טובה מהקב"ה, נשמח יותר בקבלתה ונקדים ככל האפשר לקבל את השבת, ולא להיכנס לשבת ברגע האחרון.