הקיצוני טחו עיניו מראות עובדות

החלטת אונסק"ו – ארגון "התרבות" של האומות המאוחדות – קבעה בשבוע שעבר כי אין קשר בין היהודים להר הבית ולכותל וכי יש רק קשר מוסלמי למקום זה.

כמובן שהחלטה זו מעבר לעובדה שהיא מקוממת, היא מראה את ההבל הגדול של כל הארגון הזה שנקרא אומות מאוחדות, שהרי בארגון זה מדינה קטנה וענייה שוות משקל פוליטי למדינה ענקית ועשירה. הזוי שוועדה שנשלטת בידי מדינות בעלות אג'נדה ברורה יכולה להחליט כל החלטה, הזויה אשר תהא. לשמחתנו, המדינות האיכותיות והנורמליות, שהן מיעוט בוועדה, אמרו את עמדתן די ברור והתנגדו להחלטה הפרובוקטיבית.

אחד המועמדים לנשיאות ארה"ב, שידוע בצבעוניות שלו, הגיב מיד ואמר כי ההחלטה של אונסק"ו היא הזויה ולא הגיונית, וחמור יותר – מבחינתו – שהיא שוללת לא רק את הזיקה של היהדות לירושלים אלא גם של הנצרות, שניזונה מן היהדות בשלביה הראשונים (שהרי אותו האיש היה בירושלים והם טוענים ששם גם פרחה נשמתו). המועמדת השנייה הגיבה רק בימים האחרונים וגם היא גינתה.

מעבר לדבריו של רש"י בפסוק הראשון בתורה וכו', וגם מעבר העובדה שהתנ"ך מזכיר את ירושלים ואת הקשר ההיסטורי של עם ישראל אליה, הקוראן עצמו מחסיר כל קשר בין ירושלים לאסלאם, ויותר מכך – הקוראן מביע את הקשר בין היהודים לירושלים. כלומר – המדינות הערביות סותרות את הקוראן עצמו.

אבל מעבר לכל אלה, כיצד החלטה הזויה כזו עומדת באחד מול המציאות והעובדות ההיסטוריות? לא רק עובדות של כתבי קודש וכיו"ב, אלא עובדות היסטוריות שנשענות על תקופות של הביזנטים (הנוצרים) בישראל ואף של האימפריה המוסלמית בארץ ישראל. וכל זאת מבלי להזכיר כלל את הממצאים הארכיאולוגיים העשירים ש"תורמים" לנו המוסלמים עצמם בחפירות שהם עושים בהר הבית (וזאת אגב מבלי שאף אחד בישראל פוצה פה). הרי שהיום ישנן הוכחות חותכות שאפילו גדולי שונאי ישראל, וגדולי הפרופסורים באוניברסיטאות שניסו להכחיש מציאות של בית ראשון או שני – נאלצים להודות שאכן היה בית מקדש ראשון ושני.

והתשובה נעוצה בפרט מאוד ברור – כאשר אדם רוצה שלא לראות – אינו רואה. בדרך שאדם רוצה ללכת – מוליכין אותו. ולראייה ניתן דווקא לקחת לא את הערבים שונאי ישראל שזהו תפקידם בעולם, אלא דווקא אזרחי ישראל, יהודים, אשר מתעלמים באופן גורף מכל עובדה קיימת, ואף ממציאים עובדות כדי להצדיק את התנהגותם הנבזית, כמו פנייה לאומות העולם במטרה שיטילו סנקציות על ישראל. אנשים קיצוניים אינם רוצים להיצמד לעובדות, כי כאשר הם ייצמדו לעובדות – ייתכן ויאלצו לשנות עמדותיהם. זה נכון לאנשים בימין או בשמאל, בדת ומחוצה לה. גם אצלנו, בקרב היהודים החרדיים אנו יודעים שכאשר קבוצה מקצינה בצורה קיצונית את עמדותיה – עלולה היא להכשיר את השנאה ולהצדיק אותה בטעמים של הלכה.