אחרי שיוסף נגלה לאחיו, הוא מבקש מהם שיחזרו לארץ כנען ויביאו איתם את יעקב אביהם. לפני שהם הולכים, מביא להם יוסף צידה לדרך: "לכולם נתן לאיש חלפות שמלת ולבנימין נתן שלוש מאות כסף וחמש חלפת שמלות".
והשאלה זועקת, והגמרא במסכת מגילה [ט"ז:] כבר שואלת, כיצד יתכן שעל דבר שיוסף עצמו נצטער, שנמכר לעבד בגלל שהאחים קינאו בו, הוא ייכשל בזה ויגרום לאחיו לקנאות בבנימין? ומדוע הוא נתן לבנימין יותר משאר האחים? מתרצת הגמרא, יוסף רצה לרמוז לבנימין שעתיד לצאת ממנו בן – מרדכי – שיצא מלפני המלך בחמישה לבושי מלכות.
אך הדבר עדיין צריך ביאור: הרמז שיוסף רמז לבנימין עדיין לא מוריד את הקנאה מהאחים שרואים שבנימין קיבל יותר מהם?
וביותר קשה, וכך מבאר המהרש"א שם את קושיית הגמרא, הרי יוסף בא עכשיו להוציא את השנאה במכירתו, אם כן לא היה לו להרבות במתנות לבנימין, ולמרות שבא לרמז לו בזה על מרדכי, אבל זה עדיין מביא לקנאה?
המהר"ץ חיות שם כותב, שאפשר לומר שחמשת החליפות שנתן לבנימין, היו שוות כמו חליפה אחת שנתן לאחים, ולכן אין בזה שום קנאה, והסיבה שנתן לו את השווי בחמש חליפות, זה בגלל מה שרצה לרמוז לו על חמשת הבגדים של מרדכי היהודי. ושמעתי, שדבר זה רמוז בפסוק, שאצל האחים כתוב "חלפות" בכתיב מלא, כיון שזה היה הרבה כסף, אבל אצל בנימין כתוב "חלפת" בכתיב חסר, לומר שהחליפות לא היו שווים הרבה, וכל החמישה ביחד היו שווים כמו אחד של האחים (ולגבי הכסף כתב המהרש"א שאין קנאה, כי קנאה שייך בדבר גלוי כמו בגדים).
ועוד נראה ליישב, שיוסף רצה לראות האם אחיו באמת מתחרטים על מה שקרה איתו, ועל הקנאה שקינאו בו, ולכן נתן לבנימין יותר חליפות וכסף מהם, וזה דבר מובן שייתן לאחיו מהאב ומהאם יותר דברים מאשר לשאר האחים, ועל ידי שהם יבדקו בעצמם שהם לא מקנאים בבנימין, ככה יהיה אפשר לדעת אם הם באמת חזרו בתשובה והתחרטו על מה שעשו לו.